פטנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פטנט הוא זכות שימוש בלעדית (מונופול) הניתנת לבעל המצאה לשימוש בהמצאתו לזמן קצוב, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי. כדי לקבל פטנט על ההמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך באותה מדינה. על בקשת הפטנט לפרט את ההמצאה עליה מבוקש הפטנט באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו היא שייכת להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול "תביעות" (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית. לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין הרוחני.

פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים, רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות), תאוריה מדעית, וברוב המדינות - אף לא על תוכנת מחשב (זו מוגנת מכוח זכות יוצרים).

פטנט הוא "מקומי", ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו. על פי אמנת פריז עליה חתומות רוב מדינות העולם, בעל המצאה שהגיש בקשת פטנט באחת המדינות זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה המצאה בכל אחת מהמדינות האחרות בתוך 12 חודש וליהנות מדין קדימה במסגרתו ייחשב כאילו הוגשו הבקשות בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה. קיימות אמנות רב-מדינתיות נוספות במסגרתן ניתן להגיש בקשת פטנט עבור מספר מדינות ולרכז את הליכי בחינתה ברשות מיוחדת המשותפת להן. גם במסגרת אמנות אלה עדיין הפטנט הוא "מקומי" ובסופו של התהליך יהיה על מבקש הפטנט למסור את בקשתו או לאשררה בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין לממש את זכותו.

תוכן עניינים

1 המטרות שביסוד שיטת הפטנטים
2 דרך קבלת הפטנט
3 לקריאה נוספת
4 קישורים חיצוניים
- 4.1 גורמים רשמיים
- 4.2 גורמים פרטיים

[עריכה] המטרות שביסוד שיטת הפטנטים

המטרה במתן פטנטים היא בעיקר להמריץ פיתוח טכנולוגי, ולעודד פרסום ידע טכנולוגי שאילולי הפטנט ייתכן ולא היו טורחים בפיתוחו או היה נשמר בידי בעליו כסוד ולא מגיע לידי הכלל. לפיכך הפטנט הוא מעין עיסקה בין הממציא לבין הציבור במסגרתה מקבל הממציא זכות מוגבלת בזמן למנוע מאחרים לייצר כמוהו, ובתמורה לכך מגלה את כל הידע הטכנולוגי המאפשר את מימוש המצאתו. מזכות מניעתית זו יכול הממציא ליהנות בדרך ישירה על ידי שייצר וישווק בעצמו את המוצר או ישתמש בעצמו בתהליך שהמציא, או בעקיפין על ידי המחאת זכויותיו למי שימצא לנכון בתמורה לתשלום מוסכם ו/או תמלוגים מהרווחים.

[עריכה] דרך קבלת הפטנט

לידתה של הזכות הפטנטית היא ברישום. בישראל, סע' 3 לחוק הפטנטים תשכ"ז – 1967 אומר: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית, היא כשירת פטנט. השלבים העיקריים בדרך לקבלת פטנט הם:

הגשת בקשה לרשות הפטנטים בירושלים, שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני. הבקשה מתוארכת, מקבלת מספר, וממתינה בתור לבחינתה. בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שהינו בעל השכלה מדעית בתחום ההמצאה), הבודק האם היא מקיימת את דרישות החוק. במקרה של ליקוי בבקשה שולח הבוחן את השגתו למבקש. על המבקש להסיר את ההשגה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה. אי הסרת ההשגה יגרור את ביטול בקשת הפטנט.
נמצא שההמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים [1] והמדגמים, שהוא כרך של "רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם האמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו.
ישראל היא אחת המדינות היחידות בה כל ההליכים משלב הגשת בקשת הפטנט ועד שלב ההודעה על קיבולה, מתנהלים בסודיות (למעט פרסום ראשוני ביומן הפטנטים לפי סעיף 16 לחוק). אולם משפורסם דבר קיבול הבקשה, נפתח התיק על ההתכתבויות הכלולות בו, לעיון הציבור. לא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך 3 חודשים מיום הפרסום, יוענק הפטנט. הוגשה התנגדות, ידון בה הרשם (רשם הפטנטים בישראל הוא במעמד של שופט מחוזי), יבחן את עילותיה, יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד, יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט (ע"פ כללי סדר דין אזרחי). כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט.
לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, ינתן הפטנט, וישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו (במשך כל תקופת תוקפו של פטנט זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות הקבועות בחוק). תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה כמפורט בחוק הפטנטים)