קניין רוחני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

קניין רוחני הינו שם כללי לזכויות הקשורות במושאים שאינם מוחשיים (non-tangible, non-corporeal), ושהם יציר האינטלקט של האדם (ומכאן הביטוי Intellectual Property, או בקיצור IP). הסדרים משפטיים מפורטים שתחילתם בפסיקת בתי המשפט בשיטת המשפט המקובל (Common Law) והמשכה בעיגון חוקי, קובעים את מושא הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את תנאי ההגנה עליהם, את היקף הזכויות, חריגים והגנות, סעדים שונים, אכיפה, ועניינים פרוצדוראליים.

תוכן עניינים

1 מהותו של הקניין הרוחני
2 הנכסים מושא הקניין הרוחני
3 הזכויות הרשומות
4 זכויות קניין רוחני לא רשומות
5 המאפיינים המבחינים של קניינים רוחניים בהשוואה לקניינים מוחשיים
6 ההצדקות למוסד הקניין הרוחני, וביקורתן
7 לקריאה נוספת
8 קישורים חיצוניים

[עריכה] מהותו של הקניין הרוחני

הקניין הרוחני נבדל מדיני החיובים, אולם יש להיזהר ולא לשייך אותם לענף של דיני הקניין המוחשי הרגילים. הטעם לכך הוא שמושא הבעלות שבו עוסקים דיני הקניין הרוחני הם אובייקטים בלתי מוחשיים, שיש להם תכונות-יסוד שונות מחפצים מוחשיים. דיני הקניין "הרגילים" עוסקים בקניינים מוחשיים, ממשיים, כגון דירה, מכונית, סוודר או בקבוק משקה. דיני הקניין הרוחני מקיפים מספר ענפים נפרדים, ועוסקים בהמצאות שפורטו ליישום (דיני הפטנטים), ביצירות, כמו מוזיקה, ספרות ושאר טקסטים כתובים, פיסול, צילום, תיכנות, שידורי טלוויזיה, קולנוע ועוד (זכויות יוצרים), וכן ענפים אחרים, כמו דיני המדגמים (המגנים על הצורה האסטטית של מוצר, ההגנה על זני צמחים, וסימני מסחר (Trademark), במסגרתם מוגנים סימני מסחר מסוגים שונים, לרבות סימני מסחר תלת-ממדיים (כמו הדמות של בקבוק הקוקה קולה).

השוני המרכזי בין מושא ההגנה של דיני הקניין המוחשי לדיני הקניין הרוחני נעוץ במהות המשאב הרוחני: 1. מדובר במשאבים שהם יציר האדם, להבדיל למשל ממקרקעין, אולם בדומה לחלק מהמיטלטלין, כמו מכונית 2. מדובר במשאבים שאין מגבלה פיזית על שימוש בו-זמני שלהם. במכונית אחת יכול רק אדם אחד לנהוג. ביצירה מוזיקלית יכולים אינסוף אנשים להתשמש בו-זמנית. השימוש על ידי האחד אינו מפריע לאחרים, ואולי אף מועיל להם (למשל שירה בציבור). 3. מקרקעין אפשר להקיף בגדר, בדרך כלל. יש לכך עלות, אולם הדבר אפשרי. משאבים רוחניים קשה יותר לגדר, ולכן קשה למנוע את השימוש ביצירה ממי שאינו מסכים להישמע להוראות היוצר או הממציא. כלומר: אם יצרתי שיר, ופרסמתי אותו, אני יכול לבקש מאחרים שלא לשיר אותו ולהשתמש בו, אולם אין לי דרך פיזית למנוע זאת. מהטעם הזה, אנשים יכולים להעתיק את היצירה. לכן, נדרשת התערבות משפטית, שתקים "גדר משפטית" במקום גדר פיזית.

[עריכה] הנכסים מושא הקניין הרוחני

בדין הישראלי יש שורה ארוכה של נכסים שהם יציר המחוקק, שהם שונים במטרתם להקמה, שונים בתנאי הרכישה, שונים בדרכי הטיפול בהם, שונים במשך החיים שלהם וכו'. הצורה הטכנית להבחנה היא בין זכויות קניין רוחני רשומות לבין כאלה שלא רשומות.

בגדר הזכויות הרשומות – פטנט, זכות בזני צמחים, מדגם רשום, סימן מסחר, כינוי מקור.

בגדר הזכויות הלא רשומות – ציון גאוגרפי, זכויות יוצרים, זכויות מבצעים, גניבת עין, סוד מסחרי.

עשיית עושר ולא במשפט היא תחום שמשיק לקניין הרוחני. השקה קיימת גם עם תחום ההגבלים העסקיים, ועם תחום העוולות המסחריות.

[עריכה] הזכויות הרשומות

פטנט הוא המצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות תעשייתית, שנרשמה במשרד רשם הפטנטים. דיון מפורט בנושא ראו בערך פטנט.
זכות בזני צמחים
מדגם רשום הוא קניין רוחני בתחום העיצוב התעשייתי. המדגם הוא בעצם אותם קווי דמות, קישוט, עיטור, אשר מיישמים אותם בהקשר למוצר מסוים - הפן העיצובי. לא מדובר במוצר אחד, אירוע חד פעמי, אלא מוצר המשולב בייצור תעשייתי, אשר תוצאותיו יהיו הרבה יחידות הנושאות אותו עיצוב - הפן התעשייתי. ההגנה על המדגם הרשום נועדה לעודד את פיתוח וריבוי העיצובים התעשייתיים.
סימן מסחר הוא סימן המשמש לזיהוי מוצריו של יצרן מסוים. ההגנה על סימני מסחר באה להגן על המוניטין, על האפשרות של אדם לבדל את עצמו מאחרים, ושבידול זה ישמשו לקידום עסקיו.
כינוי מקור הוא סוג של זכות קניין רוחני, אשר מבוססת בארץ על חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפים. ההסדר בא להבטיח הגנה לכינויי מקור מפני חיקוי/גזילה, ללא קשר אם השימוש הבלתי מורשה בכינוי, כרוך בהטעיה.

[עריכה] זכויות קניין רוחני לא רשומות

זכויות יוצרים הן ההגנה שניתנת ליוצר מפני שימוש בלתי מורשה ביצירתו. ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. דיון מפורט בנושא ראו בערך זכויות יוצרים.

זכויות מבצעים, מפיקים ומשדרים, המכונות גם "זכויות שכנות לזכויות יוצרים", הן זכויות המוקנות לגורמים הלוקחים חלק בהבאת היצירה אל הקהל. הכוונה היא לגורמים כגון זמרים, נגנים, עורכים, מפיקים, חברות שידור וכד'.

[עריכה] המאפיינים המבחינים של קניינים רוחניים בהשוואה לקניינים מוחשיים

ראשי פרקים:

[עריכה] ההצדקות למוסד הקניין הרוחני, וביקורתן

ראשי פרקים להצדקות

עידוד המחקר והפיתוח -- תמרוץ

מתן תמורה למי שטרח והשקיע ויצר

זכותו של הראשון

זכויות הקשורות לזהות (בעלות במותג, בשם, ב-likeneses)

ראשי פרקים לביקורות

לחברה יש אינטרס במיקסום זרימת האינפורמציה והביטוי (חופש הביטוי, חופש אקדמי)

תקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה

קשיים באכיפה

חלופות לקניין רוחני

- קוד פתוח

- CREATIVE COMMONS

מורכבות אדמיניסטרטיבית

דיני הקניין הרוחני מתמרצים הקפאת המחקר והפיתוח בתחומים מסוימים, למשל כאלה שאינם רווחיים כלכלית, למרות פוטנציאל תרומתי (למשל רפואי) מבחינה עניינית

[עריכה] לקריאה נוספת

ניבה אלקין-קורן, קניין רוחני בעידן המידע, סדרת אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון, 2004.
"זכויות יוצרים בינלאומיות - חשיפה תרתי משמע". מאמר באתר יריב קדם ושות' - משרד עורכי דין.