מדרחוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדרחוב הינו רחוב עירוני, בו כלי רכב ממונעים, ביניהם מכוניות ותחבורה ציבורית, אינם רשאים לנסוע, הוא מרוצף באבני מדרכה ולרוב משמש כרחוב קניות או לתיירות.
המדרחוב, הלחם של המילים מדרכה ורחוב, הינו רחוב המיועד להולכי רגל בלבד, אשר בו יכולים לנוע בבטחה ובנוחות בין החנויות או בין הבתים.
לרוב, ההתייחסות למדרחוב הינה לרחוב שלרוב נועד לקניות או לתיירות, אך למעשה ע"פ ההגדרה גם רחוב שלא נועד למטרה זו יקרא בשם זה.
כיום, כמעט לכל עיר מרכזית יש מדרחוב אחד לפחות, לרוב במרכז העיר כגון מדרחוב בן יהודה ונחלת שבעה בירושלים ומדרחוב נחלת בנימין בתל אביב.
בירושלים תחל לקראת אמצע שנת 2007 בניית המדרחוב הארוך בישראל שאורכו יהיה כקילומטר וחצי, כמחצית אורכו של רחוב יפו - מכיכר צה"ל ועד כיכר הדוידקה בה תעבור גם הרכבת הקלה בירושלים.
מלבד יתרונותיו הרבים של המדרחוב, הבאים לידי ביטוי בנוחות, בטחון ושקט להולכי הרגל, בגלל היותו שטח מרוצף, משתמש המדרחוב לרוב גם לאירועים ופסטיבלים כמו גם לירידי אמנות ואוכל.
מדרחוב הקניות והתיירות הארוך בעולם הוא סטרוגט (Strøget) בקופנהגן, שהפך למדרחוב בשנת 1960.
סמטאותיה של ונציה יוצרות מדרחוב גדול, משום שאין בהן תנועת כלי רכב, ותנועת הסירות נעשית בתעלות.
מתוך התחשבות בצורכי התחבורה, לעתים משמש רחוב מסוים כמדרחוב רק בחלק מהזמן, ובחלק אחר הוא פתוח לתנועת כלי רכב. לעתים החלוקה היא לפי שעות היממה, כלומר בשעות של עומס תנועה מתאפשרת תנועת כלי רכב ברחוב, וביתר שעות היממה הרחוב משמש כמדרחוב. פעמים אחרות החלוקה היא לפי ימי השבוע: בימות החול מתאפשרת תנועת כלי רכב ברחוב, ובעת המנוחה השבועית הוא משמש כמדרחוב.
