הרכבת הקלה בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שישנם פרטים ספקולטיביים ו/או שגויים שעלולים להשתנות עם התקדמות המיזם וחשיפת פרטים אודותיו.

הרכבת הקלה בירושלים - הקו האדום

מצב בנייה:	בבנייה
מיקום:	ירושלים
שנת תחילת בנייה:	2000
שנת סיום בנייה:	2020 (כלל הפרויקט)
עלות:	3 מיליארד שקלים
חברת בנייה:	מוריה - החברה לפיתוח ירושלים
מידע מקוצר:	הקו הראשון - 13.8 ק"מ, 23 תחנות.

הרכבת הקלה בירושלים מתוכננת כחלק ממערך תוכנית אב לתחבורה בעיריית ירושלים ומערכת הסעת המונים יחד עם מסלולי תחבורה ציבורית (מת"צ) וסלילת כבישי טבעת חיצוניים סביב עיר הבירה.

תוכנית האב הוכנה לראשונה בשנת 1995 תחת ראש העירייה אז, אהוד אולמרט.

תוכן עניינים

1 המערך כולו
2 הקו הראשון - הקו האדום
- 2.1 השפעת הקו האדום על פני העיר
  - 2.1.1 גשר המיתרים - גשר קלאטרווה
3 הקו הכחול - קו האוטובוסים
4 מימון הרק"ל
5 מהלך הבנייה
6 לקריאה נוספת
7 ראו גם
8 קישורים חיצוניים

[עריכה] המערך כולו

המערך מורכב מ־8 קווים שישרתו עד שנת 2020 את ירושלים לאורכה ורוחבה במערכת של קווי רק"ל (רכבת קלה).

מתוך שמונת הקווים המתוכננים הוחלט על בניית הקו האדום כקו הראשון עקב חשיבותו ובניית הקו הירוק (ששינה את צבעו לכחול) כקו אוטובוסים חשמליים ופיתוח תשתיות מת"צים (מסלולי-תחבורה-ציבורית) בתוואי, כקו מזין.

התוכנית למערך הרכבת הקלה הוכנה לאחר שהובן כי יש למצוא פתרון מלא לבעיית התחבורה הקשה בעיר הגדולה בישראל ולאחר שנבחנו ונפסלו פתרונות אחרים שלא התאימו הן מבחינת חומרת הבעיה והן מבחינת עלות הפתרונות השונים.

מפת הקו האדום

יש שמתנגדים לפרויקט בטענה כי רכבת קלה איננה מתאימה לעיר כמו ירושלים וכי מדובר בפרויקט יקר שלטענתם כבר היום ברור שאיננו כלכלי. הללו מצביעים על כך שכבר כיום מתוכננים קווי אוטובוס מהיר בקווים העתידיים כך שאין סיבה כלל לרכבת מהירה. עוד מפנים המתנגדים לדו"חות מבקר המדינה ומבקרת העיריה המצביעים על תקלות רבות ומהותיות בתהליך קבלת ההחלטות שהביא לבחירת האופציה של רכבת קלה.

[עריכה] הקו הראשון - הקו האדום

חניכתו של קו הרכבת הקלה הראשון, הקו האדום, מתוכננת לתחילת שנת 2009 יחד עם הקו הכחול, כקו מזין של אוטובוסים מיוחדים בדרכי מת"צ בלעדיים. הנחת המסילה בקו האדום הייתה אמורה להתחיל בסוף 2005. ונדחתה מספר פעמים. לבסוף, התקיים במעמד ראש הממשלה טקס הנחת קטע המסילה הראשון ב-22 בנובמבר 2006.

אורכו של הקו האדום הוא 13.8 ק"מ והוא יתחיל בפסגת זאב, יעבור דרך רחוב יפו החותך את מרכז העיר והתחנה המרכזית וימשיך עד הר הרצל שם תהייה תחנתו הסופית. בשלב שני יוארך הקו עד נווה יעקב בצפון ובית חולים הדסה בדרומו.

לאורך הקו האדום יוקמו 4 חניוני "חנה וסע" בהם יוכלו תושבים לחנות ולהשתמש ברכבת הקלה במחיר משותף. הקו האדום יכלול 23 תחנות של הרכבת הקלה. תחנות חשובות לאורך הדרך - פסגת זאב, הגבעה הצרפתית, שער שכם, כיכר ספרא, רחוב יפו, שוק מחנה יהודה, תחנה מרכזית, קריית משה, בית הכרם והר הרצל.

קו הרכבת לא יפעל בשבתות ובימי שישי אחרי הצהריים, אך בימי חול יפעל מ־5:30 בבוקר ועד חצות ובמוצ"ש. תדירות הקו תהייה בין 4-5 דקות בשעות השיא ובין 8-12 דקות בשאר היום.

[עריכה] השפעת הקו האדום על פני העיר

כיכר צה"ל המשופצת כחלק מפרויקט הרכבת הקלה

כחלק מתוכנית בניית הקו האדום עוברת ירושלים שיפוצים ושידרוגי תשתיות בכל העיר.

במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עוברים למעלה מ־280 אוטובוסים מדי שעה, יעבור שיפוץ כללי, שדרוג תשתיות והפיכתו למדרחוב מכיכר צה"ל, דרך כיכר ספרא ועד כיכר הדוידקה שתשנה את פניה. המדרחוב יתחבר למדרחוב בן יהודה במרכז העיר ויאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר ללא חציית כבישים.

בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל עוברת הנמכה בגובהה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה.

[עריכה] גשר המיתרים - גשר קלאטרווה

ערך מורחב – גשר קלאטרווה

גשר קלאטרווה - הדמיה

כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לרחוב הרצל בצומת הכניסה לירושלים. יש הטוענים שפתרון הגשר נבחר על פני פתרונות עדיפים יותר, עקב לחצם של אילי נדל"ן שחששו להיפגע מתוכנית המנהרה. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלאטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו, כבר הוקם בפתח-תקווה). התקשורת מכנה את הגשר לעתים קרובות "גשר קלאטרווה" ואילו פרסומים רשמיים של העיריה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים יעמוד עמוד פלדה מעוקם שיתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו ימתחו המיתרים לבסיס הגשר.

תומכיו של הגשר, ביניהם, מהנדס העיר, טענו כי גשר מיוחד זה, יהווה סמל נוסף לעיר ובגלל האזור הרגיש מבחינה תחבורתית לא ניתן לבנות באזור גשר עמודים רגיל מעל הצומת או מנהרה בגלל מעבר כביש בגין מתחת לצומת.
מנגד, מתנגדי הכביש טענו שהוא יקר מדי (לפחות פי שלושים מגשר קונבנציונלי ויעלה כשלוש מאות מיליון דולר), נטע זר ומונומנט מיותר בכניסה לעיר, במיוחד בהתחשב בעובדה כי רבי קומות, לטענתם, יסתירו אותו בעתיד. בנוסף טענו המתנגדים כי הגשר נבנה קרוב מדי לבתי הרחוב ותתכן קרינה אלקטרו-מגנטית מן הרכבת הקלה, אך מנגד מציינים התומכים בגשר כי מעולם לא הוכחה באופן חד-משמעי בעיית הקרינה האלקטרו-מגנטית והגשר המתוכנן עומד בתקנים הבינלאומיים ובמרחק המומלץ מבתי מגורים.

[עריכה] הקו הכחול - קו האוטובוסים

חנוכתו של הקו הכחול הייתה מתוכננת כבר לסוף שנת 2006, קצת פחות משנתיים לפני חנוכתו המיועדת של הקו האדום. קו זה, שבתחילה תוכנן כקו רק"ל, הוחלף לקו אוטובוסים רבי-קיבולת, עקב שיקולי עלות. נשקלו מספר סוגים שונים של אוטובוסים: החל מאוטובוסים מפרקיים רגילים, דרך אוטובוסים מפרקיים ארוכים במיוחד (אוטובוס מפרקי בעל שלושה חלקים ולא שניים כמקובל) ועד לאוטובוסים מפרקיים המונעים על ידי מערכות הנעה בגז או מנועים היברידיים. לאוטובוסים מתוכננת תשתית שמאפשרת את תנועתם במסלולים בלעדיים (מת"צים) ולכן גם מהירים ולא נתונים לפקקים, כאשר מסלולים אלו נבנים בתשתית מתאימה, כך שהמרת מסלולים אלו למסלולי רכבת קלה בעתיד, בהתאם לדרישה, יכולה להיעשות בקלות, בעלות נמוכה ובאופן מהיר.

בניגוד לקו האדום, הקו הכחול, משמש לתנועה על קו צפון-דרום בלבד ולא לשימוש מערבי-מזרחי. הקו מתחיל בשכונת רמות, ממשיך דרך הר חוצבים, בשדרות גולדה מאיר, חוצה את רחוב בר-אילן ופונה ברחוב שטראוס, דרך כיכר השבת עד נק' החיתוך עם הקו האדום בצומת הרחובות יפו ושטראוס. משם ממשיך הקו הכחול ברחוב המלך ג'ורג' וכיכר צרפת, דרך רחוב קרן היסוד, ובהמשך בדרך חברון, עד לצומת הר חומה שם נכנס אל תוך שכונת גילה.

נכון ליולי 2006, חלק מהתשתיות כבר נבנו לאורך הקו המתוכנן ומשמשים אוטובוסים רגילים, במת"צים, עד כניסת האטובוסים החדישים לפעילות, לקראת שנת 2007. בין המת"צים שבנייתם הסתיימה: מת"צ דרך חברון, ומת"צ קרן היסוד. בתהליכי בניה מתקדמים נמצאים מת"צ גולדה מאיר ומת"צ המלך ג'ורג'. עבודות נוספות צפויות להתבצע לאורך הקו הכחול ברחוב דוד המלך, בצמוד לגן הפעמון. בינתיים, עבודות אלה מתעכבות עד לסיום עבודות פיתוח תשתית וכבישים במתחם עומריה הסמוך. עם סיום העבודות במתחם עומריה, תתבצע העתקת תנועת כלי רכב פרטיים מחלקו הדרומי של רחוב קרן היסוד לרחובות חלופיים שבנייתם הושלמה. עבודות נוספות של פיתוח תשתיות צפויות להתבצע ברחוב שטראוס ובחלקו הצפוני של רחוב המלך ג'ורג' (בין רחוב הילל ורחוב יפו).

[עריכה] מימון הרק"ל

הקו האדום נבנה וממומן על ידי שיטת B.O.T שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהם הוא יעביר את האחריות במלואה חזרה למדינה. עקב העלויות הגבוהות של הקו, המדינה העניקה לחברה הזוכה, חברת סיטי פס מענק הקמה והתחיבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטי הפס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטי פס קיבלה מענק עצום של 1.4 מיליארד שקל. בנוסף, לא נאלצה להשקיע פרוטה מכספה שכן המימון ניתן על ידי בנקים ישראלים כשהמדינה ערבה להלוואות ענק אלו.

[עריכה] מהלך הבנייה

בשנת 2000 החלה עירית ירושלים בעבודות הכנה להקמת הרכבת הקלה בעיר בקו האדום ובניית תשתיות לקו הכחול. עבודות אלו כללו: הרחבת צירי תנועה קיימים, חפירת מנהרה מתחת לכיכר צה"ל ושדרוג תשתיות.

ב-13 בספטמבר 2005 החלה עבודת בנית גשר המיתרים בין רחוב יפו לרחוב הרצל. בתחילת דצמבר 2005 הגישה חברת סיטי פס בקשות לקבלת היתרי בניה להנחת המסילות ולהקמתו של מתחם התפעול והתחזוקה.

בחודש מרץ 2006 החלו העבודות במתחם התפעול והאחזקה (DEPOT) ובמאי 2006 החלה חברת סיטי פס בעבודות הכנה בציר הרצל להנחת המסילה.

ב-22 בנובמבר 2006 התקיים במעמד ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, טקס הנחת הפס הראשון סמוך להר הרצל וכחודש לאחר מכן, החל תהליך הנחת המסילות. בתחילת שנת 2009 צפויה הפעלת הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים על ידי חברת סיטי פס.

[עריכה] לקריאה נוספת

מדינת ישראל. משרד מבקר המדינה."פיקוח ובקרה על פרויקט הרכבת הקלה בירושלים" דוח שנתי 54ב לשנת 2003 ולחשבונות שנת הכספים 2002. 2004. עמ' 725-743. [1]