מוניקיפיום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוניקיפיום (Municipium) הינו סטטוס ביניים שניתן לערים שנכבשו על ידי רומא שהעניק לתושבי העיר חלק מהחובות והזכויות של אזרחי רומא אך לא את כולן. המוניקיפיום הינה דרגה נמוכה מהקולוניה שהעניקה את כל הזכויות של תושבי רומא אך גבוהה מה foederatae civitates.
לחלק מהערים בדרגת מוניקיפיום ניתן שלטון עצמי ואחרות נוהלו באופן ישיר על ידי רומא. אך בכולן התושבים שלמו את אותם מיסים ושירתו אותו שירות צבאי בלגיונות כמו תושבי רומא. תושבי המוניקיפיום לא נהנו מזכות הצבעה ל (Comitia jus suffragii), ולא יכלו לשאת במשרות רומיות רשמיות. למרות שמעמד המוניקיפיום הטיל בעיקר חובות, בימי האימפריה הרומאית נחשב המעמד כזכות גדולה וכקרש קפיצה לקבלת מעמד של שוויון מלא.
לאחר המלחמה הסוציאלית שהתרחשה בין השנים 91-88 לפני הספירה, לכל תושבי הערים ניתנו זכויות שוות וההבדלים בין הערים היטשטשו.
