מונסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוֹנסוּן הוא מונח במטאורולוגיה המתייחס לרוב לזרימות אוויר עונתיות קבועות המתהוות באזור הודו ודרום אסיה עקב הפרשים תרמאליים (הפרשי-טמפרטורות קבועים) בין הים ליבשה.
במהלך עונת הקיץ מעל הגוש היבשתי, הנוטה להתחמם במהירות, מתהווה מסת אוויר חמה ביחס לאוויר האוקיאני הקריר יחסית, ולכן מתהווה זרימת אוויר מן הים אל היבשה. לרוב זרימה זו נושאת בחובה לחות רבה, אשר עם עלייתה לרום מתעבה וניתכת אל הארץ כ"גשמי מונסון".
המונסון הקיצי מלווה בהתהוות של שקע תרמאלי.
תופעה הפוכה מתרחשת בעונת החורף, אז מתהווה זרימה יבשה קרה ודלה בלחות, שלרוב מלווה בהתהוות רמה תרמאלית.
ישראל מושפעת בעונת הקיץ משלוחה של מערכת המונסון ההודית, היוצאת למפרץ הפרסי (ומכאן שמו האפיק הפרסי) ומשם ללבנט הציקלוגנטי.
