הודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרפובליקה של הודו (בהינדית: भारत गणराज्य), מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה, המונה יותר ממליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות; כנגזרת מכך, הודו היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם. להודו קו חוף באוקיינוס ההודי שאורכו למעלה משבעת אלפים קילומטרים, והיא גובלת בפקיסטן במערב; בנפאל, ברפובליקה העממית של סין ובבהוטן בצפון-מזרח; ובבנגלדש ובמיאנמר במזרח. מלבד מדינות אלה, קרובה הודו למספר מדינות-אי באוקיינוס ההודי: סרי לנקה, המלדיביים ואינדונזיה. כלכלת הודו, מבחינת כוח הקניה, היא הרביעית בגודלה בעולם, וצומחת בקצב מהיר.

ככר הצמיחה לתרבות עמק האינדוס ומוקד של דרכי מסחר חשובות ואימפריות גדולות, להודו תפקיד מפתח בהיסטוריה האנושית; ההינדואיזם, הסיקיות, הבודהיזם והג'ייניזם מקורם כולם בהודו, בעוד גם האסלאם והנצרות זכו להשפעה נרחבת בתקופות מאוחרות יותר. במאה ה-19 הייתה הודו קולוניה של האימפריה הבריטית. היא זכתה בעצמאות בשנת 1947, לאחר מאבק מתמשך, אלים בחלקו.

אוכלוסיית הודו, פני השטח שלה, בעלי החיים, ומערכות האקלים והצמחייה שבה הם בין המיוחדים בכדור הארץ כולו.

תוכן עניינים 1 ההיסטוריה 2 פוליטיקה 2.1 מדינות וטריטוריות 3 כלכלה 4 גאוגרפיה 4.1 אקלים 5 דמוגרפיה 5.1 דת 6 תרבות 6.1 קולנוע 6.2 טלוויזיה 6.3 אוכל הודי 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] ההיסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הודו, וגם חלוקת הודו

השרידים העתיקים ביותר של תרבות כתובה שנמצאו בהודו שייכים לתרבות עמק האינדוס (שנחקרה באתרים האראפה ומוהינג'ו דארו). כתב תרבות האינדוס לא פוענח עד היום אך ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על תרבות מפותחת ביותר שניהלה קשרי מסחר עם מסופוטמיה. עם השנים נעלמה תרבות זו ובתקופת השנים שבין תחילת האלף ה-2 לפנה"ס ועד למחציתה - עלתה והתרחבה התרבות הוודית. בני תרבות זו היו ככל הנראה נוודים שהגיעו לאזור נהר האינדוס (שבפקיסטן של ימינו) ומשם התפשטו מזרחה אל המישור שבין האינדוס לגנגס (דרכי התפשטותם עדיין במחלוקת וישנם חוקרים - שנמצאים בדעת מיעוט - הטוענים לרציפות תרבותית לתרבות עמק האינדוס). שבטים אלו מכונים Arya וחוקרים רבים העלו סברות (המבוססות בעיקר על מחקר בלשני) שהם בני "הגזע הארי". דתם של בני תרבות זו הותוותה בריג ודה בשפת הסנסקריט והתפתחה לכדי קאנון דתי שהפך והתגלגל - ברצף היסטורי שהתפרש על פני אלפי השנים הבאות - לגרעין הרעיוני הסמלי של אוסף האמונות שמכונה כיום דת ההינדואיזם.

דת האסלאם הגיעה להודו בתחילת המאה ה-11 עם תקיפות המוסלמים וכיבוש עמקי האינדוס והגאנגס . רוב ההודים לא הסכימו לקבל על עצמם את דת האסלאם משום שרעיונותיה ומנהגיה היו שונים לגמרי ממנהגי דת ההינדו, ש"שלטה" בהודו באותה תקופה.

עד למאה ה-16, פלישות המוסלמים להודו הפכו לשכיחות כפי שקרו במשך 100 שנה. כמה מן הפולשים נשארו וחלקם חזרו מערבה עם כל השלל שיכלו לשאת. אך ברבר (שפירושו נמר), שליט המונגולים, נשאר ב-1526. הוא ייסד את האימפריה המוגולית, אחת האימפריות המפוארות ביותר בעולם. חצר מלכותו הייתה מרוצפת בעושר. אנשים ונשים ענדו תכשיטים יקרים ובגדי משי עדינים.

בשנת 1674 נוסדה בדרום הודו האימפריה המרתית, והיא התקיימה עד 1818, עת נכנעה לכובש הבריטי.

מאבקה הארוך של הודו לעצמאות החל רשמית ב-1885, כשנוסד הקונגרס ההודי הלאומי. הקבוצה מצאה מנהיג גדול בדמותו של מוהנדס קרמצ'נד גאנדי. גאנדי היה עורך דין שחונך בשיטה הבריטית, הוא השתמש בהפגנות לא אלימות שלהן קרא "סטיאגרה" כדי למחות נגד השלטון הבריטי בהודו. מאמיניו נהגו לשבת ברחובות ללא תנועה, אפילו אם המשטרה הכתה אותם. גאנדי אמר למאמיניו לא לקנות מוצרים בריטיים ולא לעבוד עבורם. הוא בילה שנים אחדות בכלא ושבת רעב לעתים קרובות.

הצבא הבריטי פתח באש נגד קבוצת הודים שהפגינו ב"סטיאגרה" בעיר אמריצר ב-1919. כתוצאה מכך נהרגו 400 איש לא חמושים, והאירו את היהירות העיוורת של שלטון הבריטים בהודו. אירוע זה נחשב לנקודת המפנה במאבק לעצמאות הודו.

בניגוד לגאנדי, באגט סינג ראה צורך באלימות כדרך להיפטר מן הבריטים. סינג, שפירושו אריה, הטמין פצצה במרכז ישיבת המחוקקים. הוא נתפס על ידי הבריטים ונתלה על מעשיו. כיום רחובות רבים ברחבי הודו נקראים על שמו, ויש מוזיאון המוקדש לו במדינת פונג'ב. למרות שהבקשה לעצמאות לא לוותה תמיד בשלום אותו ביקש גאנדי, היא ניצחה לבסוף, והמשנה למלך הלורד לואי מאונטבטן הכריז כי השלטון הבריטי יסתיים ב-14 באוגוסט 1947, אולם הודו תחולק בין מדינה הינדית - הודו, למדינה מוסלמית - פקיסטן, בניגוד לחזונו של גאנדי לחיים משותפים של מוסלמים והינדים בהודו אחת. בשל אזהרות של אסטרולוגים מפני ביש מזל ביום העצמאות המיועד, הוכרזה עצמאות הודו רק עם כניסת יום ה-15 באוגוסט 1947, וכך הכריז ג'ווהרלל נהרו: "בשעת חצות, כשהעולם נם את שנתו, מתעוררת הודו לחיים ולחרות."

בחודש שאחרי החלוקה ועצמאות שתי המדינות, 4 מיליון הינדים ומוסלמים העבירו את ביתם לצד הנכון של הגבול. היה זה אסון גדול, וכחצי מיליון אנשים נהרגו במהומות שבין ההינדים למוסלמים. גאנדי הפסיק את המהומות בכלכותה ובדלהי על ידי שביתות רעב, אך ב-1948 הוא נרצח על ידי קיצוני הינדי שחשב שגאנדי רך מדי כלפי המוסלמים.

אזור קשמיר נתון במחלוקת בין הודו לפקיסטן מאז הכרזת העצמאות של שתי המדינות. כמעט מיד לאחר הכרזת העצמאות, פקיסטן והודו פתחו במלחמה על חבל קשמיר, ולאחר מכן נלחמו עליו שוב ב-1965 וב-1971. למרות שפסיקטן הפסידה ברוב הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע. מצב זה גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן, שאף גבלה באיומים גרעיניים, אולם לאחרונה (2004) שתי השכנות ניסו ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

גיאוגרפיה: הודו נמצאת בדרום אסיה, שטחה 3,284,974 קמ"ר, שוכנת על רוב תת היבשת ההודית. גובלת יבשתית עם פקיסטן, סין, בנגלדש, מיאנמר, נפאל, ובהוטן, תת היבשת היא חצי אי המוקף משלושת עבריו באוקיינוס ההודי, נמצא על הלוח ההודי, שהוא חלק מהלוח הטקטוני ההודי-אוסטרלי. הודו מחולקת ל: הרי ההימלאיה, שפלות הנהרות הגדולים, מדבר תר, ורמת דקאן. בירת הודו היא ניו דלהי. ערים חשובות נוספות: כלכותה, מומביי, מדראס, בנגלור, אחמדבד, היידראבד, קנפור, נאגפור, פונה, לוקנו, אגרה, ואראנאסי. כלכלה: המטבע ההודי הוא הרופי. שער החליפין (אוגוסט 2006) הוא כ-45 רופי לדולר אמריקאי. הרכב אוכלוסייה: 1,095,315,995 היסטוריה: הממצאים הארכאולוגיים בהודו (הכוונה היא לתת-היבשת ההודית, הכוללת את השטח של הודו, פקיסטן, בנגלדש ונפאל של ימינו) מצביעים על שרידים ראשונים של הומו ספיינס מלפני 34,000 שנים. הציביליזציה של עידן הברונזה התפתחה במקביל לציביליזציות של המזרח הקרוב הקדום, מ-3300 לפני הספירה, ולתרבות עמק האינדוס, שהגיעה לבשלות בסביבות 2600 לפני הספירה.בתקופה הוודית, בעידן הברזל המוקדם קמו ממלכות גדולות שידועות כ"מאהג'אנפאדות" (מאהַ‏ג'אנַ‏פּ‏אדה). הולדתם של מַ‏האווירה ושל בודהה בסביבות המאה השישית לפני הספירה עדיין התרחשה בתקופה הפרה-היסטורית, והעידן ההיסטורי מתחיל בהדרגתיות בין המאה החמישית והמאה השלישית לפני הספירה. בתקופה זו הייתה תת-היבשת מאוחדת תחת האימפריה המאורית (לא לבלבל עם ילידי ניו זילנד המאורים). הודו התיכונה הייתה נתונה לסדרה של מסעות כיבוש מוסלמים שהובילו לחלוקה למספר ממלכות, עד לאיחוד המחודש תחת המוגולים במאה ה-17 לספירה, שהוחלפו בתורם על ידי הבריטים אחרי 1858. הודו זכתה שוב בעצמאות ב-1947, לאחר החלוקה לרפובליקה של הודו ולפקיסטן. שתי המדינות החלו מיד להילחם, ופקיסטן המזרחית השיגה את עצמאותה כבנגלדש ב-1971. מבנה משטר: רפובליקה פדרלית.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של הודו

סמלים לאומיים של הודו

דגל	טירנגה
סמל	אריה סרנת'
המנון	"ז'אנה ג'אנה מאנה"
שיר לאומי	"ואנדה מהטראם"
בעל חיים	טיגריס בנגלי
ציפור	טווס הודי
פרח	לוטוס
עץ	באניאן
פרי	מנגו
ספורט	הוקי שדה

בהתאם לחוקתה, הודו היא "רפובליקה ריבונית, סוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית". בדומה לארצות הברית, להודו צורת ממשל פדרלית. עם זאת, לממשל המרכזי בהודו כוח רב יותר מאשר למדינות המרכיבות את הודו, והממשל המרכזי עוצב על פי הדגם הבריטי. יש ביכולתו של הממשל המרכזי לפטר ממשלות של מדינות במקרה שאף מפלגת אינה מסוגלת להקים ממשלה בראשותה, או בהתקיים סעיפים מסוימים המוגדרים בחוקה. כן יש ביכולתו של הממשל המרכזי להטיל על מדינה שלטון פדרלי ישיר, הידוע כשלטון הנשיא.

הממשלה מפעילה כוחות מנהליים נרחבים בשם הנשיא, אשר תפקידיו הם במידה רבה טקסיים. הנשיא וסגנו נבחרים באופן בלתי ישיר אחת ל־5 שנים על ידי מועצה בוחרת מיוחדת. סגן הנשיא תופס את תפקיד הנשיאות במקרה של מוות או התפטרות של הנשיא המכהן.

הפרלמנט ההודי (הידוע בשמו סנסאד) מורכב משני בתים: הבית העליון - רג'יה סבהה (מועצת המדינות) והבית התחתון - לוק סבהה (בית העם). מועצת השרים אחראית כלפי הלוק סבהה.

הכוח הביצועי הלאומי האמיתי מרוכז בידי מועצת שרים (קבינט), המונהגת על ידי ראש ממשלת הודו. בדומה לנהוג בישראל, הנשיא ממנה לתפקיד ראש הממשלה את האדם שהוצע לכך על ידי מרבית חברי ה־לוק סבהה. רוב זה ניתן להשיג הן על ידי מפלגה שזכתה ברוב מוחלט והן על ידי צירוף של סיעות בפרלמנט ההודי. לאחר מכן, מתייעץ הנשיא עם ראש הממשלה ובסוף התהליך ממנה שרים הכפופים לראש הממשלה. בפועל, אין לנשיא שום שיקול דעת את מי למנות לראש הממשלה, חוץ מאשר במצבים בהם שום מפלגה או צירוף מפלגות אינם מהווים רוב מוחלט ב־לוק סבהה. מרגע מינוי ראש הממשלה, אין לנשיא כל שיקול דעת בנוגע לכל עניין אחר, לרבות מינוי שרים. אולם כל החלטות הממשל המרכזי כוללות את שמו באופן סמלי. יש לזכור נקודה זו כאשר קוראים על "החלטות שנתקבלו על ידי הנשיא", כולל במאמר זה.

בהודו יש כ28 מדינות ו־7 טריטוריות מאוחדות. למדינות יש ממשלות נבחרות משל עצמן, בעוד שטריטוריות מאוחדות נשלטות על ידי אדמיניסטרטור הממונה על ידי השלטון הפדרלי המרכזי. בתי המחוקקים של כמה מהמדינות מורכבים משני בתים, בדומה לפרלמנט הלאומי. השרים הראשיים של המדינות אחראיים בפני בתי המחוקקים באותו אופן בו ראש הממשלה אחראי בפני הפרלמנט.

[עריכה] מדינות וטריטוריות

ערך מורחב – מדינות וטריטוריות הודו

הודו מחולקת ל-28 מדינות (ובכל מדינה יש חלוקה נוספת למחוזות), 6 טריטוריות-איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה - דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות, ואילו בטריטוריות-האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה. בניגוד למעצמות ומדינות שונות, להודו אין טענה לבעלות על אנטארקטיקה, אולם יש לה שם שני בסיסים מדעיים - מאיטרי ודקשין גנגוטרי.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת הודו

המטבע ההודי הוא הרופיה. שער החליפין (אוגוסט 2006) הוא כ-45 רופיות לדולר אמריקאי.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של הודו

הודו נמצאת בדרום אסיה, שטחה 3,284,974 קמ"ר, שוכנת על רוב תת היבשת ההודית. גובלת יבשתית עם פקיסטן, סין, בנגלדש, מיאנמר, נפאל, ובהוטן, תת היבשת היא חצי אי המוקף משלושת עבריו באוקיינוס ההודי, נמצא על הלוח ההודי, שהוא חלק מהלוח הטקטוני ההודי-אוסטרלי.

הודו מחולקת ל: הרי ההימלאיה, שפלות הנהרות הגדולים, מדבר תר, ורמת דקאן.

בירת הודו היא ניו דלהי. ערים חשובות נוספות: כלכותה, מומביי, מדראס, בנגלור, אחמדאבאד, היידראבד, קנפור, נאגפור, פונה, לוקנו, אגרה, ואראנאסי.

[עריכה] אקלים

האקלים ברוב שטחה של הודו הוא מונסוני. יש שלוש עונות עקריות בהודו: עונה שחונה וקרה יחסית (נובמבר פברואר) , עונה שחונה וחמה, ועונה גשומה וחמה בה יורדים גשמי המונסון. לעומת זאת יש הבדל רב בכמות המשקעים: בגבול בנגלדש נמדדה כמות של 10,600 מ"מ לשנה (שיא עולמי) ובמדבר נמדדה כמות של 500 מ"מ לשנה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של הודו

טבלאת מדינות וטריטוריות הודו, ממויינת לפי מספר האוכלוסייה:

מיקום	שם המדינה/הטריטוריה	אוכלוסייה במרץ 2001
1	אוטר פראדש	166,197,921
2	מהרשטרה	96,878,627
3	ביהר	82,998,509
4	מערב בנגל	80,176,197
5	אנדרה פראדש	76,210,007
6	טאמיל נאדו	62,405,679
7	מאדהיה פראדש	60,348,023
8	ראג'סטאן	56,507,188
9	קארנאטקה	52,850,562
10	גוג'אראט	50,671,017
11	אוריסה	36,804,660
12	קראלה	31,841,374
13	ג'הרקאנד	26,945,829
14	אסאם	26,655,528
15	פונג'ב	24,358,999
16	הריאנה	21,144,564
17	צ'האטיסגאר	20,833,803
--	טריטוריה של בירת המדינהדלהי	13,850,507
18	ג'אמו וקשמיר	10,143,700
19	אוטראנצ'ל	8,489,349
20	הימאצ'אל פראדש	6,077,900
21	טריפורא	3,199,203
22	מאניפור	2,166,788
23	מגהלאיה	2,318,822
24	נאגאלנד	1,990,036
25	גואה	1,347,668
26	ארונצ'אל פראדש	1,097,968
--	טריטורית איחוד פונדיצ'רי	974,345
--	טריטורית איחוד צ'נדיגאר	900,635
27	מיזוראם	888,573
28	סיקים	540,851
--	טריטורית איחוד איי אנדמן וניקובר	356,152
--	טריטורית איחוד דאדרה ונאגר הבלי	220,490
--	טריטורית איחוד דאמן ודיאו	158,204
--	טריטורית איחוד לקשאדוויפ	60,650
--	סך הכול אוכלוסייה בהודו ב 2001	1,028,610,328

[עריכה] דת

תושבי הודו מתחלקים על פני מספר דתות: הינדואיזם (83% מהאוכלוסייה הם הינדואים), אסלאם (11% מהאוכלוסייה), נצרות (2.6%), ג'ייניזם (כ-5 מיליון) ובודהיזם (כ-7 מיליון)

דת ההינדואיזם מכתיבה את אורח חיים בהודו, בעיקר בשיטת הכיתות (הקאסטות): יש כ-3000 כיתות שונות בחברה ההינדואית. בראש הקאסטות עומדת כת הברהמינים, שהם המנהיגים הרוחניים ופרשני כתבי הקודש, הנקראים "ודות". אחריה: כת הקשטריה - כת המלכים והלוחמים. הכת השלישית - כת הואישיה, שהיא כת הסוחרים, ואחרונה - כת הסודרה, כת האיכרים ובעלי המלאכה. יש בחברה ההינדואית גם "טמאים", שהם אסורים במגע ועובדים בעבודות הבזויות, וסובלים השפלות מצד ההודים האחרים.

ההינדים מאמינים באמונת גלגול הנשמות, הטוענת שנשמתו של אדם עוברת גלגולים שנים ולא מוצאת מנוח, עד אשר היא מתמזגת עם האל, ואין היא צריכה לעבור גלגולים נוספים.

האלים הראשיים בדת ההינדואיזם הם: ברהמה, שהוא בורא העולם, לפי האמונה ההינדית, וישנו - משמר היקום, שיווה - כח ההרס שבעולם. לפי האמונה ההינדית פרות הן קדושות, ואין לאכול מבשרן.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות הודו

[עריכה] קולנוע

הקולנוע ההודי הוא אמנות נפוצה כיום. היקף תעשיית הקולנוע ההודי הוא עצום. הודו מייצרת כ-700 סרטים בשנה, יותר מכל ארץ אחרת בעולם. מרכז עשיית הסרטים הוא בעיר מומביי, שזכתה לכינוי בוליווד.

רוב הסרטים ההודיים מרצים את העדפות הקהל בשילוב של פעולה, רומנטיקה, מוזיקה ומאבק אלוהי כנגד הרוע, וכל זה בסרט אחד. סרט מסוג זה נקרא מסלה, כפי שמסלה היא שילוב של תבלינים הודיים. המוזיקה היא החלק החשוב ברוב הסרטים, רוב השחקנים מפסיקים כדי לשיר, ומאוחר יותר שירים אלו הופכים לשירי פופ פופולריים. יש לציין שהסרטים מוקלטים ב 2 או 3 שפות כדי להבטיח לעצמם קהל רב.

סטיאג'יט ריי (1992-1921) היה אחד מבמאי הסרטים הידועים והנערצים ביותר. הוא עבד בכלכותה, עיר הרחוקה אלפי קילומטרים מבומביי, ויצר סרטים שלא היו חזקים ביותר בתחום השירה והריקוד, אך חזקים בעוצמתם הריגושית , בדרמות שהראו את החיים וההיסטוריה של העם ההודי. סרטיו הידועים הם "עולמו של אפו" ו"רעם מרוחק".

[עריכה] טלוויזיה

כמו בשאר ארצות העולם גם בהודו יש ערוצי טלוויזיה, והבולט ביותר הוא ערוץ: zeetv ערוץ המשדר במדינות אסיה והמזרח התיכון כמו: ישראל, ניו זילנד, אוסטרליה, הונג-קונג, פליפינים, תאילנד, פיג'י, סרי-לנקה, בנגלדש, אינדונזיה, יפן והאיים המלדיבים. הערוץ משדר סרטים, סדרות קומיות, סדרות משפחחה, מתח, פעולה, רומנטיקה, דרמה כמו: ממטה-רגשי אמהות, סאט פררה-שבעה סיבובים, קאסם סה-השבועה, סינדור -העיטור שעל מצחך, אוונטיקה, מר' גנדהר טיפרה. וגם תכניות בישול, סגנון חיים, תכניות דת, תכניות בענייני עסקים ומהדורת חדשות. רובו של הערוץ משודר בשפה ההינדית אך מתוך התחשבות ביוצאי הודו בישראל ישנן גם סדרות בשפה המארתית.

[עריכה] אוכל הודי

ערך מורחב – מטבח הודי

מאחר והודו אינה מדינה אלא יבשת שלמה - קשה לדבר על מטבח הודי אופייני, היות ויש הבדלים משמעותיים בין האוכל המקובל בדרום לבין האוכל המקובל בצפון, הינדים לבין מה שאוכלים מוסלמים, והבדלים נוספים. ככלל - אוכל הודי מתבסס על מאכלי קטניות וירקות שלידם מוגש לחם או אורז או שניהם, האוכל מתובל עם ג'ינג'ר, שום, בצל, הל, כורכום, כוזברה, כמון, עלי עץ הקארי, קינמון, תערובות מאסאלה (תערובת המורכבת ממספר תבלינים) ועוד.

במקרים רבים יוגש האוכל על צלחת טאלי.

[עריכה] ראו גם

• רכבות בהודו

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: הודו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הודו

• סיפורי מסע על הודו מאת סופר מקצועי, צור שיזף
• טריפי - מידע למטיילים בהודו, הודו
• מדריך עולמי הודו ידיעות אחרונות, YNET
• לכל הרוחות - מדריך טיולים להודו ולמזרח הרחוק
• יחסי ישראל-הודו – האיזון בין וושינגטון, ירושלים וטהראן, רן פורת, באתר "אומדיה"