מירוץ מכוניות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירוץ מכוניות הוא סוג של ספורט מוטורי שבו מתחרים נהגי מירוץ במכוניות. מירוצי מכוניות החלו ב-1894 בצרפת.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מירוצי מכוניות החלו כמעט ומייד עם המצאת המכונית. המירוץ הראשון נערך בפריס ב-1894 על ידי מגזין "לה פטי ג'ורנל" כמבחן אמינות למכוניות התקופה. שנה לאחר מכן, נערך מירוץ לשם התחרות בלבד. מייד אח"כ נפוצו מירוצים אחרים, בדרך כלל מירוצי מעיר לעיר. ב-1903 לאחר תאונה קטלנית במירוץ מפריז למדריד, נאסרו מירוצים בדרכים ציבוריות בצרפת.
תוך כמה שנים הופיעו מירוצים בתוואי סגור אותו הקיפו המתחרים מספר פעמים כשאורך ההקפה היה בדרך כלל עשרות קילומטרים. המירוץ של לה מאן היה מירוץ כזה בעל הקפה של 105 קילומטר. הוא גם המירוץ הראשון שנקרא "הפרס הגדול" (גרנד פרי). אחריו יבואו מירוצים נוספים שיכונו כך.
לקראת שנות ה-30 של המאה ה-20 החלו להופיע מכוניות על שנועדו להצטיין במירוצים. הן צוידו במנועי 8 עד 16 צילינדרים בעלי מאות כוח סוס והוגבלו למשקל של עד 750 קילוגרם לפי תקנות שונות (המכונות פורמולה). מכוניות אלו יוצרו בידי יצרנים גרמניים כדוגמת אוטו יוניון ומרצדס בנץ וצרפתים כדוגמת בוגאטי, דליי ודלהיי. במחצית השנייה של העשור הגיעו היצרנים הגרמנים לשליטה מוחלטת במירוצי הפרס הגדול, כנראה בעידוד השלטון הנאצי.
באותם שנים החלו להתארגן אליפויות בינלאומיות שאיחדו מספר מירוצי פרס גדול מכמה ארצות. בתחילה חושב ניקוד עבור יצרנים בלבד, אבל ב-1935 נוסדה אליפות הנהגים של ה'גרנד פרי האירופאי'. אליפות זו נערכה מדי שנה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.
במקביל המשיכו בשנות ה-30 להיערך מירוצים מנקודה לנקודה שכונו מירוצי ראלי. מירוצים אלו נסעו בדרכים ציבוריות ובאותן שנים נפוצו רבים מהן במדינות מרכז אירופה מסביב להרי האלפים. אופי המירוצים היה שונה מאירוע לאירוע. לעתים כלל האירוע עצירות בנקודות מסוימות לשם ביצוע מבחני שליטה ברכב, ולעתים המירוץ התבסס בעיקר על יכולות הניווט וקריאת המפה של הנהגים.
לאחר המלחמה ב1947 החלה להתארגן אליפות עולם שבה נקבעה נוסחה קבועה עבור דגמי המכוניות המשתתפות. אליפות זו כונתה מספר שנים אחר כך פורמולה 1 כשסבב המירוצים התרחב. תהליך זה התרחש במקביל להתהוותה של התאחדות המכוניות הבינלאומית (FIA), שהייתה אחראית לקביעת התקנות מאז ועד לימינו.
ב-1955 החל ה-FIA לארגן אליפות מירוצים שנתית למכוניות ספורט שכונתה בהמשך "אליפות מירוצי הסיבולת העולמית". המכוניות במירוצים אלו היו מבוססות על מכוניות ספורט סדרתיות, ברמות עדכון שונות והתקיימו במסלולים סגורים. במהלך השנים נקבעו קטגוריות שונות (שמן נקבע באמצעות ספרות ושנים אח"כ באמצעות אותיות) שקבעו מגבלות שונות על מבנה הרכב. בדרך כלל היו אלו מכוניות סגורות עם גלגלים המכוסים על ידי גוף המכונית. לעתים השתתפו בקטגוריות יעודיות מכוניות אב טיפוס בעלות גג פתוח ומבנה המרוחק ממכונית סדרתית, עדיין בעלות גלגלים מכוסים. מכוניות בעלות "גלגל פתוח" (שאינו מכוסה) השתתפו בדרך כלל בתחרויות הפורמולה השונות. אירועים מרכזיים באליפות זו היו מירוצי ה-24 שעות בהן המכוניות התחרו מסביב לשעון גם בשעות החשיכה.
בשנות ה-60 עם ההתקדמות בפיתוח כלי רכב המותאמים לנסיעה בשטח החלו להיערך מירוצי שטח במתכונות שונות. הנפוצים ביותר היו המירוצים בסגנון פשיטת הראלי, כדוגמת מירוץ הבאחה במקסיקו ב-1967 ועשור לאחר מכן ראלי דקר. כלי הרכב המשתתפים היו יעודיים לשטח או סדרתיים משופרים.
בשנות ה-60 גם החלו להיערך מירוצי דראג בהן התחרו מכוניות במירוצים למרחק קצר (בדרך כלל 400 מטר) בקו ישר. המכוניות המשתתפות נבנו במיוחד כדי להשיג את הזינוק המהיר ביותר.
ב-1973 יסד ה-FIA את אליפות הראלי העולמית. באליפות זו השתתפו מכוניות סדרתיות משופרות שבמראן החיצוני הזכירו מכוניות קומפקטיות רגילות, בניגוד למכוניות הספורט. מאפיין נוסף של תחרויות הראלי היה נסיעה בדרכים ציבוריות שאינן משמשות כמסלול מירוצים בדרך כלל. הדרכים כללו כבישים סלולים ודרכי עפר.
ב-20 השנים האחרונות של המאה ה-20 לא חלו שינויים משמעותיים בטיפוסי המירוצים שהתקיימו. בדרך כלל המגמה הייתה קיצוץ באורכם של המירוצים (מבחינת זמן או מרחק) כדי לאפשר את מימון הנדרש ההולך וגובר עם התקדמות טכנולוגיית כלי הרכב. סוגיה נוספת שהשפיעה רבות על אופי המירוצים היא נושא הבטיחות. מירוצים קוצצו ומותנו ומכוניות הוגבלו כדי לקיים סטנדרטים הולכים ומחמירים של בטיחות הנהגים המתחרים והקהל הצופה במירוצים.
[עריכה] סוגי מירוצים
[עריכה] מושב יחיד
מכוניות בעלות מושב יחיד הן בדרך כלל מכוניות הספורט הקיצוניות והמהירות ביותר בעולם המירוצים. בדרך כלל הן בעלות גלגל חשוף (Open wheel - שאינו מכוסה על ידי גוף המכונית) ושילדה מחומרים קלים וקשיחים. סידרת המירוצים היוקרתית ביותר בקטגוריה זו היא הפורמולה 1 של ה-FIA הפופולרית באירופה. במירוצי הפורמולה 1 משתתפות מכוניות בעלות מנוע V8 או V10 בנפח של עד 3000 סמ"ק עם הספק של כ-750 כוח סוס. משקלי המכוניות הנמוכים, כ-500 קילוגרם, מושגים באמצעות שימוש בחומרים מרוכבים וסיבי פחמן. סדרות מירוצים נוספות בקטגוריה הן האינדי האמריקאי, פורמולה 3, ופורמלות נוספות ברמת כניסה כדוגמת פורמולה רנו. פורמולה 1 כוללת אליפות לנהגים וליצרנים.
מסלולי המירוצים בסדרות לעיל הם מסלולים סגורים וכמעט תמיד מפותלים. המכוניות בנויות לספק היגוי ברמה הגבוהה ביותר ולכן באות לידי ביטוי ועומדות למבחן במסלול מפותל. למרות זאת, בסידרת האינדי מתקיימים לעתים מירוצים במסלול אובלי מעגלי. כוחות הצד המופעלים על הנהגים בפניות עשויים להגיע לעד ארבע G (ארבע פעמים כוח הכבידה). יכולת זו מושגת באמצעות הצמדת המכונית אל הקרקע (כמעין עילוי (כוח) הפוך) באמצעות כנפיים אווירודינמיות בקידמת ואחורי המכונית.
גם מירוצי קארטינג הם סוג של מירוץ מושב יחיד (ראה בהמשך).
ערך מורחב – פורמולה 1
- ערך מורחב – פורמולה
[עריכה] ראלי
מירוצי ראלי הם מירוצים הנערכים בדרכים ציבוריות בתוואי לא מעגלי. בדרך כלל תוואי המירוץ כולל דרכים סלולות (סגורות באופן זמני), שבילי עפר ואף קרח או שלג. המכוניות המשתתפות עשויות להתבסס על מכוניות סדרתיות אך לא בהכרח. אליפות הראלי העולמית (WRC) היא סדרה שנתית הנערכת ברחבי העולם וכוללת אליפות לנהגים וליצרנים. המכוניות מתאימות לנהיגה בתוואי השטח השונים ומצוידות בהנעה כפולה. דוגמה ליצרנים המשתתפים כיום בסידרה הם סיטרואן, סובארו, ופורד.
מירוצים מטיפוס אחר המכונים ראלי ונערכים מחוץ לדרכים הסלולות הם מירוצי פשיטת הראלי. עקרונות המירוץ דומים לראלי בשימוש בשטח ציבורי ובנסיעה מנקודה לנקודה אך השוני הוא בנסיעה בתוואי בלתי מוגדר מראש, כלומר לעתים לא שביל ברור והנהג מנווט את דרכו לנקודת הביקורת הבאה. במירוצים אלו משתתפים בדרך כלל כלי רכב מסוגים שונים במעורב (למשל מכוניות ואופנועים ומשאיות) ודירוג הנהגים מתחלק לקטגוריות השונות מכלי רכב סדרתיים ועד לאבי טיפוס כדוגמת רכבי באגי המיוצרים במיוחד למירוץ. במירוצים אלו מקובל לחלק את הדרך לקטעים מיוחדים (ספיישלים) וקטעים מנהלתיים. מדידות הזמנים לנהגים מתבצעות בקטעים המיוחדים בלבד ובקטעים המנהלתיים נדרש המתחרה רק להגיע לנקודה מסוימת עד לשעה שנקבעה מראש.
[עריכה] תיור / סדרתי
מירוצי מכוניות תיור (Touring) או מירוצי מכוניות סדרתיות (Stock) נערכים עם מכוניות בייצור סדרתי או דומה לסדרתי במגוון רמות שיפור. הטיפוס הנפוץ ביותר היא מכונית בתצורת סדאן. בסדרות האירופיות או באוסטרליה משתתפות בדרך כלל מכוניות הסדאן והקופה הספורטיביות ביותר של היצרנים כדוגמת ב.מ.וו, מרצדס, אלפא רומיאו, פורד ועוד. השיפורים נסובים סביב כל המכלולים בדרך כלל, פרט לשילדה. מסלולי המירוץ הם תמיד סגורים, סלולים, מעגליים ומפותלים. דוגמאות לסדרות כאלו הן ה-WTCC - אליפות העולם למכוניות טורינג, DTM - גרמניה, BTCC בריטניה ו- Supercars V8 - אוסטרליה.
המירוצים בארצות הברית נערכים בכמה סדרות המבוססות על כללי הגוף המפקח נאסקאר (NASCAR). זהו הספורט המוטורי הפופולרי ביותר בארצות הברית ומירוציו נערכים מאז שנות ה-50 של המאה ה-20. מסלולי המירוץ בסדרות הנאסקאר סלולים ומעגליים. מאפיין ייחודי הוא השימוש במסלולים אובליים בלבד אותם מקיפים המתחרים מאות פעמים. על המכוניות חלות הגבלות רבות, חלקן נראות לעתים ארכאיות כדוגמת חיוב בשימוש במנועי מוטות דחיף להפעלת השסתומים. למרות זאת, לעתים המכוניות המשתתפות במירוצים אלו רחוקות מאוד ממכוניות סדרתיות למרות שהן שומרות על מראה הסדאן.
[עריכה] ספורט / GT
מירוצי מכוניות הספורט הם מירוצי מסלול סגור, מעגלי וסלול למכוניות ספורט. קיימות קטגוריות עבור דגמים סדרתיים ועבור דגמי אב טיפוס שלעתים מבוססי מושב יחיד אך עדיין בעלי גלגל מכוסה (להבדיל מגלגל חשוף בחלק ממירוצי הפורמולה). בקטגוריה זו מקובלים מירוצים בודדים אך ממושכים המכונים מירוצי סיבולת (Endurance). במירוצי הסיבולת נערכים מירוצים המוגבלים לפרק זמן מסוים (למשל 24 שעות) או למרחק כלשהו.
[עריכה] דראג
מירוצי דראג הם מאוצים המתקיימים בקו ישר לאורך מרחק קצר, בדרך כלל 400 מטר. התחרות היא תמיד בין שני כלי רכב המתחרים זה לצד זה. המנצח מתקדם לשלב הבא. המכוניות המשתתפות נעות בין דגמים סדרתיים לבין מכוניות יעודיות למשימה. המכוניות היעודיות הן בעלות מראה חריג של גלגלי ענק בציר האחורי וגלגל זעיר בציר הקדמי. אורך מכונית יעודית עשוי להגיע לכ-10 מטר והספק המנוע מגיע לאלפי כוח סוס. המנוע מתודלק בתערובות דלק מיוחדות ומאיץ את המכונית ממצב עמידה למהירות של 100 קמ"ש תוך חצי שנייה וכ-500 קמ"ש תוך 5 שניות. לשם בלימת המכונית בסיום המיאוץ משתמשות המכוניות במצנחים נפתחים.
[עריכה] קארטינג
מירוצי הקארטינג (Kart) נערכים במסלולים מעגליים, סלולים וקטני מידות באופן יחסי (לעתים אף במגרשי חנייה). אורך רכבי המירוץ הוא כמטר וחצי ורוחבם כמטר. הם מצויידים במנועים קטנים של עד 200 סמ"ק ולעתים אף ללא תיבת הילוכים. המהירויות המירביות הן בדרך כלל עד כ-150 קמ"ש בלבד, אך תוואי המסלול בעל הפניות הצפופות מייצר כוחות צד גבוהים על הנהג באמצעות צמיגי הסליקס (צמיג ללא חריצים) שמספקים אחיזת כביש גבוהה. מירוצי הקארטינג משמשים לעתים נהגים צעירים ואף ילדים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם המוטורי. רבים מנהגי המירוץ המובילים בקטגוריות הבכירות החלו דרכם בתחרויות קארטינג.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- FIA - התאחדות המכוניות הבינלאומית (אנגלית)
