פורמולה 1
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 (F1) - סבב מירוצי מכוניות היוקרתי ביותר בעולם, מהווה את הרמה העליונה ביותר שבמירוצי פורמולה. פורמולה 1 כוללת סדרה של מירוצים במסלולים מיוחדים, בעיקר באירופה, ותארי אליפות עולם שנתיים לנהגים ולקבוצות. הליגה מפוקחת על ידי ההתאחדות הבינלאומית למירוצים (FIA), ונכון לשנת 2005 מנוהלת על ידי ברני אקלסטון. נחשבת לענף הספורט היקר ביותר בעולם.
מירוץ הפורמולה 1 הראשון התקיים ב-1948, אך אליפות עולם החלה לפעול רק בשנת 1950. בעונה זו התחרו 18 קבוצות בשבעה מירוצים, קבוצת פרארי היא היחידה מביניהן שעדיין מתחרה. תואר האליפות לקבוצות נוסף בשנת 1958.
הנהגים המצליחים ביותר בתולדות הפורמולה 1 הם מיכאל שומאכר (שבעה תארים), חואן מנואל פנג'יו (חמישה) ואלן פרוסט (ארבעה). הקבוצות המצליחות ביותר הן פרארי (14 תארים), ויליאמס (תשעה), מקלארן (שמונה) ולוטוס (שבעה).
בעונת 2005 (6 במרץ עד 16 באוקטובר) התחרו עשר קבוצות ב-19 מירוצים, וכל אחת מהן הפעילה שתי מכוניות. באליפות הנהגים זכה פרננדו אלונסו (קבוצת רנו), ובאליפות הקבוצות זכתה רנו. התקציב השנתי של כל קבוצה נאמד ב-75 עד 500 מיליון דולר.
תוכן עניינים |
[עריכה] אליפויות נהגים וקבוצות
| שנה | נהג אלוף | קבוצה אלופה ויצרן המנוע |
| 1950 | נינו פרינה (איטליה, קבוצת אלפא רומאו) | - |
| 1951 | חואן מנואל פנג'יו (ארגנטינה, קבוצת אלפא רומאו) | - |
| 1952 | אלברטו אסקרי (איטליה, קבוצת פרארי) | - |
| 1953 | אלברטו אסקרי (איטליה, קבוצת פרארי) | - |
| 1954 | חואן מנואל פנג'יו (ארגנטינה, קבוצות מזראטי/מרצדס) | - |
| 1955 | חואן מנואל פנג'יו (ארגנטינה, קבוצת מרצדס) | - |
| 1956 | חואן מנואל פנג'יו (ארגנטינה, קבוצת פרארי) | - |
| 1957 | חואן מנואל פנג'יו (ארגנטינה, קבוצת מזראטי) | - |
| 1958 | מייק הותורן (בריטניה, קבוצת פרארי) | ואנוול |
| 1959 | ג'ק ברבהאם (אוסטרליה) | קופר-קליימקס |
| 1960 | ג'ק ברבהאם (אוסטרליה) | קופר-קליימקס |
| 1961 | פיל היל (ארצות הברית) | פרארי |
| 1962 | גרהאם היל (בריטניה) | BRM |
| 1963 | ג'ים קלארק (בריטניה) | לוטוס-קליימקס |
| 1964 | ג'ון סרטיס (בריטניה) | פרארי |
| 1965 | ג'ים קלארק (בריטניה) | לוטוס-קליימקס |
| 1966 | ג'ק ברבהאם (אוסטרליה) | ברבהאם-רפקו |
| 1967 | דני האלם (ניו זילנד) | ברבהאם-רפקו |
| 1968 | גרהאם היל (בריטניה) | לוטוס-פורד |
| 1969 | ג'קי סטוארט (בריטניה) | מאטרה-פורד |
| 1970 | יוהן רינדט (אוסטריה) | לוטוס-פורד |
| 1971 | ג'קי סטוארט (בריטניה) | טירל-פורד |
| 1972 | אמרסון פיטיפלדי (ברזיל) | לוטוס-פורד |
| 1973 | ג'קי סטוארט (בריטניה, קבוצת טירל-פורד) | לוטוס |
| 1974 | אמרסון פיטיפלדי (ברזיל) | מקלארן-פורד |
| 1975 | ניקי לאודה (אוסטריה) | פרארי |
| 1976 | ג'יימס האנט (בריטניה, קבוצת מקלארן) | פרארי |
| 1977 | ניקי לאודה (אוסטריה) | פרארי |
| 1978 | מריו אנדרטי (ארצות הברית) | לוטוס-פורד |
| 1979 | ג'ודי שכטר (דרום אפריקה) | פרארי |
| 1980 | אלן ג'ונס (אוסטרליה) | ויליאמס-פורד |
| 1981 | נלסון פיקט (ברזיל) | ויליאמס-פורד |
| 1982 | קקה רוסברג (פינלנד, קבוצת ויליאמס) | פרארי |
| 1983 | נלסון פיקט (ברזיל, קבוצת ברבהאם) | פרארי |
| 1984 | ניקי לאודה (אוסטריה) | מקלארן-TAG |
| 1985 | אלן פרוסט (צרפת) | מקלארן-TAG |
| 1986 | אלן פרוסט (צרפת, קבוצת מקלארן) | ויליאמס-הונדה |
| 1987 | נלסון פיקט (ברזיל) | ויליאמס-הונדה |
| 1988 | איירטון סנה (ברזיל) | מקלארן-הונדה |
| 1989 | אלן פרוסט (צרפת) | מקלארן-הונדה |
| 1990 | איירטון סנה (ברזיל) | מקלארן-הונדה |
| 1991 | איירטון סנה (ברזיל) | מקלארן-הונדה |
| 1992 | נייג'ל מנסל (בריטניה) | ויליאמס-רנו |
| 1993 | אלן פרוסט (צרפת) | ויליאמס-רנו |
| 1994 | מיכאל שומאכר (גרמניה, קבוצת בנטון) | ויליאמס-רנו |
| 1995 | מיכאל שומאכר (גרמניה) | בנטון-רנו |
| 1996 | דיימון היל (בריטניה) | ויליאמס-רנו |
| 1997 | ז'ק וילנב (קנדה) | ויליאמס-רנו |
| 1998 | מיקה האקינן (פינלנד) | מקלארן-מרצדס |
| 1999 | מיקה האקינן (פינלנד, קבוצת מקלארן) | פרארי |
| 2000 | מיכאל שומאכר (גרמניה) | פרארי |
| 2001 | מיכאל שומאכר (גרמניה) | פרארי |
| 2002 | מיכאל שומאכר (גרמניה) | פרארי |
| 2003 | מיכאל שומאכר (גרמניה) | פרארי |
| 2004 | מיכאל שומאכר (גרמניה) | פרארי |
| 2005 | פרננדו אלונסו (ספרד) | רנו |
| 2006 | פרננדו אלונסו (ספרד) | רנו |
[עריכה] שיאים (נכון לעונת 2005)
- תארים לנהג: מיכאל שומאכר - שבעה
- תארים לקבוצה: פרארי - 14
- תארים רצופים לנהג: מיכאל שומאכר - חמישה (2000-2004)
- תארים רצופים לקבוצה: פרארי - שישה (1999-2004)
- ניצחונות לנהג: מיכאל שומאכר - 90, אלן פרוסט - 51, איירטון סנה - 41, נייג'ל מנסל - 31, ג'קי סטוארט - 27
- נקודות קריירה לנהג: מיכאל שומאכר - 1247, אלן פרוסט - 798.5, איירטון סנה - 614, דייוויד קולתארד - 499, רובנס בריקלו - 490
- פודיומים (שלושה מקומות ראשונים) לנהג: מיכאל שומאכר - 142, אלן פרוסט - 106, איירטון סנה - 80, רובנס בריקלו - 61, דייוויד קולתארד - 60, נלסון פיקט - 60
- הנהג האלוף הצעיר ביותר: פרננדו אלונסו - בן 24 בשנת 2005
- הנהג האלוף המבוגר ביותר: חואן מנואל פנג'יו - בן 46 בשנת 1957
- תארים ליצרן צמיגים: גודייר - 26
[עריכה] נתוני מכוניות המירוץ בעונת 2005
- חומרי בנייה: סיבי פחמן וחומרים מרוכבים אחרים
- רוחב: 180 ס"מ
- משקל: כ-600 ק"ג, כולל הנהג
- הנעה: מנוע מרכזי במבנה V10 ובנפח 3 ליטר. הנעה אחורית
- הספק מנוע: כ-900 כ"ס ב-19,000 סל"ד
- דלק: בנזין בתערובת מיוחדת
- צמיגים: יעודיים. אחוריים ברוחב 38 ס"מ, קדמיים ברוחב 35.5 ס"מ. טווח נסיעה יעיל - כ-300 ק"מ
- בלמים: בלמי דיסק קרמיים. מרחק בלימה ממהירות 100 קמ"ש - כ-17 מטר
- תיבת הילוכים: חצי-אוטומטית, עם שישה או שבעה הילוכים קדמיים. מנופי העברת ההילוכים מורכבים על ההגה
- מהירות מירבית: כ-350 קמ"ש
- תאוצה מ-0 ל-200 קמ"ש: כ-4.5 שניות
- תאוצה מ-100 ל-200 קמ"ש: כ-1.5 שניות
- מחיר: כ-8.5 מיליון דולר
- הערה [1] - במטרה להגביל את מהירות המכוניות ולהגביר את בטיחות הנהגים, ההתאחדות המפקחת קובעת כללים טכניים חדשים בכל עונה. השינוי הבולט ביותר לעונת 2006 הוא במבנה המנוע - V8 בנפח 2.4 ליטר, או V10 מוחלש בנפח 3 ליטר.
[עריכה] קבוצות עונת 2006 (12 במרץ - 22 באוקטובר)
| קבוצה | יצרן המנוע | יצרן הצמיגים | נהגים |
| רנו | רנו | מישלין | פרננדו אלונסו (ספרד), ג'יאנקרלו פיזיקלה (איטליה) |
| מקלארן | מרצדס | מישלין | קימי רייקונן (פינלנד), חואן פבלו מונטויה (קולומביה) |
| פרארי | פרארי | ברידג'סטון | מיכאל שומאכר (גרמניה), פליפה מאסה (ברזיל) |
| טויוטה | טויוטה | ברידג'סטון | ראלף שומאכר (גרמניה), יארנו טרולי (איטליה) |
| ויליאמס | קוסוורת | ברידג'סטון | מארק ובר (אוסטרליה), ניקו רוסברג (גרמניה) |
| הונדה | הונדה | מישלין | רובנס בריקלו (ברזיל), ג'נסון באטון (בריטניה) |
| רד בול | פרארי | מישלין | דייוויד קולתארד (בריטניה), כריסטיאן קליין (אוסטריה) |
| סאובר | BMW | מישלין | ניק היידפלד (גרמניה), ז'ק וילנב (קנדה) |
| MF1 | טויוטה | ברידג'סטון | טיאגו מונטרו (פורטוגל), כריסטיאן אלברס (הולנד) |
| טורו רוסו | קוסוורת | מישלין | ויטנטוניו ליאוצי (איטליה), סקוט ספיד (ארצות הברית) |
| סופר אגורי | הונדה | ברידג'סטון | תקומה סאטו (יפן), פרנק מונגומרי (צרפת) |
[עריכה] מירוצי עונת 2006
| מספר המירוץ | מקום המסלול | תאריך המירוץ | נהג מנצח | קבוצה מנצחת |
| 1 | מנאמה, בחריין | 12 במרץ | פרננדו אלונסו | רנו |
| 2 | ספאנג, מלזיה | 19 במרץ | ג'יאנקרלו פיזיקלה | רנו |
| 3 | מלבורן, אוסטרליה | 2 באפריל | פרננדו אלונסו | רנו |
| 4 | אימולה, סן מרינו | 23 באפריל | מיכאל שומאכר | פרארי |
| 5 | נורברג, גרמניה | 7 במאי | מיכאל שומאכר | פרארי |
| 6 | ברצלונה, ספרד | 14 במאי | פרננדו אלונסו | רנו |
| 7 | מונטה קרלו, מונקו | 28 במאי | פרננדו אלונסו | רנו |
| 8 | סילברסטון, אנגליה | 11 ביוני | פרננדו אלונסו | רנו |
| 9 | מונטריאול, קנדה | 25 ביוני | פרננדו אלונסו | רנו |
| 10 | ספידוויי, ארצות הברית | 2 ביולי | מיכאל שומאכר | פרארי |
| 11 | מניקור, צרפת | 16 ביולי | מיכאל שומאכר | פרארי |
| 12 | הוקנהיים, גרמניה | 30 ביולי | מיכאל שומאכר | פרארי |
| 13 | בודפשט, הונגריה | 6 באוגוסט | ג'נסון באטון | הונדה |
| 14 | איסטנבול, תורכיה | 27 באוגוסט | פיליפה מאסה | פרארי |
| 15 | מונזה, איטליה | 10 בספטמבר | מיכאל שומאכר | פרארי |
| 16 | שנגחאי, סין | 1 באוקטובר | מיכאל שומאכר | פרארי |
| 17 | סוזוקה, יפן | 8 באוקטובר | פרננדו אלונסו | רנו |
| 18 | סאו פאולו, ברזיל | 22 באוקטובר | פיליפה מאסה | פרארי |
