מכנף נאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכנף נאה | |
---|---|
![]() |
|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו־פסיגיים קדומים |
סדרה: | קיטניתאים |
משפחה: | פרפרניים |
סוג: | מכנף |
מין: | מכנף נאה |
שם מדעי | |
![]() |
מכנף נאה (Tipuana tipu), עץ נשיר ממשפחת הפרפרניים. הוא קיבל את שמו מצורת פירותיו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
גזעו של המכנף הנאה עבה וצבעו חום, קליפתו מחוספסת. העלים מנוצים פעם אחת בגוון ירוק והעלעלים בצורת אליפסה. העץ יכול להיתמר לגובה של בין 12-15 מטרים ולהתפרס לרוחב של כ־12 מטרים. בסביבת גידולו הטבעית והמיוערת, למכנף הנאה גזע מרכזי אחד המתפצל למספר גזעי משנה בגובה של כמה עשרות מטרים. בעת שתילתו כעץ נוי בשטחים פתוחים יותר, הוא יפתח גזעי משנה כבר בגובה הקרקע אם לא יגזם כראוי.
עונת הפריחה של המכנף הנאה היא באביב. קצב צמיחתו מהיר.
מכנף נאה זקוק לשמש מלאה. הוא מעדיף חום, אינו צורך מים רבים ומתאים לכל סוגי הקרקע.
[עריכה] תפוצה
מקורו של המכנף הנאה הוא בצפון בוליביה ובדרום ארגנטינה, שם הוא מצוי ביערות הגלריה של האנדים, כמעט בכל התנאים המצויים שם - מגובה פני הים עד גובה של 2,900 מטר, באזורים יבשים יחסית ובאזורים שכמות הגשם השנתית בהם מגיעה ל-2,500 מ"מ. הוא מעדיף אדמות בעלות ניקוז טוב, אך אינו בוחל גם באזורים אחרים. הוא עמיד גם למגוון טמפרטורות ומסוגל לשרוד גם כשהטמפרטורה צונחת עד ל- 5- מעלות.
צמיחתו המהירה של העץ הופכת אותו לבחירה מועדפת לתוכניות יעור מחדש, מניעת סחף וכשובר רוח. עובדת היותו סופח חנקן הופכת אותו למטייב קרקעות. המכנף הנאה הוא אחד מצמחי המספוא העיקריים בבוליביה, ויתרונו העקרי הוא העובדה שהוא אחד ההמקורות היחידים למספוא בעונת החורף היבשה. העץ המופק ממנו הוא איכותי, ומשמש לבניית רהיטים ולהפקת עץ ופחם לבערה.
המכנף הנאה משמש כעץ נוי בכל רחבי העולם. העץ הובא לארץ ישראל בשנת 1911, עת ניטע במושבה מגדל על ידי אוטו ורבורג. הוא נקלט היטב ונפוץ כעץ נוי בעיקר בשנות השבעים ושנות ה-80 של המאה ה-20. המין נקלט בארץ במידה כה מוצלחת, עד כי הוא מוגדר כיום כמין פולש.
[עריכה] פרחים ופירות
הפרחים של המכנף הנאה הם קטנים, בצבע צהוב ובצורת לוע של אריה. הפרחים הם חסרי ריח. פריו של העץ הוא זרע עטוף במעטה סיבי וקשה המתרחב למבנה דמוי כנף (ומכאן שמו). כאשר הפרי מבשיל הוא מתייבש וצבעו משתנה מירוק לחום. הוא נושר מהעץ בצורת סחרור. המבנה של הזרע מאפשר לרוח לשאת אותו למרחקים ניכרים מהעץ.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מכנף נאה באתר ספריית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
מכנף נאה, אתר אוניברסיטת פלורידה (אנגלית)