מכשיר שמיעה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מכשיר שמיעה הוא מכשיר עזר שנועד לצורך הגברה של השמיעה, במקרים של ליקוי שמיעה או חרשות.
עיקרון המכשירים הוא קליטה של צלילים מהסביבה על ידי מיקרופון, הגברתם, והעברתם אל האוזן באמצעים שונים, למשל מיקרופון, ויברטור רוטט, אלקטרודה המוכנסת לאוזן פנימית ועוד. ככל שהמכשיר מתוחכם יותר כן העיבוד של הצליל הנקלט מסובך יותר, ותוצאות העיבוד דומות ככל שניתן לעיבוד הנעשה באופן טבעי על ידי המוח ועל ידי האוזן הפנימית.
קיימות שתי קבוצות עיקריות : מכשירים המוכנסים ומוצאים מהאוזן החיצונית, ומכשירים המוחדרים בניתוח.
1. מכשירים המוכנסים לאוזן החיצונית : ביניהם ניתן למצוא מכשירים בעלי טכנולוגיה עדיפה ומודרנית, או מיושנת ופחות מדויקת ונוחה למשתמש. מכשיר שמיעה דיגיטלי הוא מכשיר שבו הטכנולוגיה מתקדמת יותר, הגברת הצלילים מכוונת ואינה כללית, כך שיש עיבוד באמצעות מחשב זעיר של הצלילים בסביבה. המעבד הממוחשב הזעיר שנמצא במכשיר השמיעה יכול להגביר קולות הדיבור ולהנחית רעשי רקע. ישנן עבודות המצביעות על הסתגלות קלה יותר לסוג זה של מכשירי שמיעה, ושיפור בהבנת הדיבור. מאחר ומכשירים אלה מתוחכמים יותר ומושקעים יותר, מחירם גבוה יותר.
הסוג הפשוט יותר נקרא מכשיר אנלוגי. זהו מכשיר המגביר צלילים ללא עיבוד משמעותי שלהם, וקיימים גם מכשירים אנלוגים ממוחשבים שהם מעט פחות פשוטים אך עדיין יחסית אינם מתוחכמים.
ישנם 5 גדלים עיקריים למכשירי השמיעה:
1. מכשיר מאחורי האוזן BTE (מכשיר תלוי מאחורי האפרכסת)
2. מכשיר באפרכסת ITE (ממלא את כל שקע האפרכסת)
3. מכשיר בתוך האוזן שבולט מעט לעין ITC.
4. מכשיר זעיר בתעלת האוזן אשר מוסווה למדי בשל גודלו הקטן CIC.
5. מכשיר זעיר Mini BTE המוסתר מאחורי האפרכסת והצליל מועבר לתעלת האוזן באמצעות צינורית דקיקה ונסתרת.
בנוסף קיים מכשיר המרטיט את העצם שמאחורי האוזן והוא מורכב על משקפיים או על קשת לשיער.
בכל גודל אפשר לקבל כל טכנולוגיה, כלומר אפשר לקחת מכשיר זעיר שיהיה אנלוגי, דיגיטלי או ממוחשב אנלוגי. הדבר נכון לגבי כל הגדלים, למעט מכשיר Mini BTE שהוא מכשיר פתוח מתוחכם במיוחד ומבנה זה אינו מתאים למכשיר אנלוגי פשוט.
בניגוד למה שאנשים מצפים, מכשיר זעיר אינו מכשיר חכם יותר, אלא לרוב - להיפך. טכנולוגיה דורשת בכל זאת מקום, כך שאם נרצה מכשיר מתוחכם ובעל פונקציות רבות יותר כמו הפחתת רעשי רקע, עיבוד מדויק יותר של הצליל, מנגנון חכם נגד feed back של הצליל שימנע ציפצופים של המכשיר וכו', עדיף להתאים מכשיר גדול יותר. גם מבחינת חוזק המכשיר - עוצמת ההגברה, יש קשר לגודל : מכשיר זעיר מתאים לליקוי שמיעה קל ובינוני, בעוד שמכשיר מאחורי האוזן יכול להתאים לליקוי שמיעה בינוני עד עמוק. מכאן ניתן להבין כי עדיף לקחת מכשיר BTE ככל שליקוי השמיעה חמור יותר, כשמעוניינים במכשיר יותר מתוחכם, או ככל שהאוזן זקוקה יותר לאוורור למשל על רקע נטייה לדלקות חוזרות.
טווח העלויות של מכשירי שמיעה הוא מאוד נרחב. המכשירים האנלוגים זולים במיוחד, ואילו הדיגיטלים נעים בין זולים ליקרים כאשר היקרים מבין המכשירים הדיגיטלים הם המשוכללים יותר. הם בעלי תכונות עדיפות כמו ערוצי תדרים רבים המאפשרים כוון והתאמה מדויקת יותר על פי עקומת השמיעה של החולה, יותר שליטה ברעשי רקע, ויותר פרמטרים טכניים ואפשרויות תכנות של המכשירים לנוחותו של המשתמש. במכשירים החכמים ביותר בעולם, קיימת אפשרות לתקשורת בין המכשירים באופן אלחוטי, כך שכוון האחד משפיע על כוון השני, דבר המשפר באופן ניכר את איכות השמיעה והבנת הדיבור.
ישנה חשיבות גדולה מאוד לשמיעה סימטרית ותקינה, כך שבכל מקרה של ליקוי שמיעה בשתי האוזניים כדאי להגביר את שתיהן ולא לקחת מכשיר שמיעה אחד בלבד. דבר זה נכון גם כאשר ישנו ליקוי שמיעה דו צדדי שאינו סימטרי - ואסור להזניח את האוזן שלקויה יותר. חשוב לטפל בשתי האוזניים, בדיוק באותה המידה שאנו מרכיבים משקפיים עם שתי עדשות, ולא מטפלים רק בעין אחת. הדבר משפר את הבנת הדיבור עם המכשירים, את יכולת מיקום הצלילים, ומשפיע על הפחתת המיטרד של טיניטוס עיקש.
לפני החלטה על רכישת מכשיר שמיעה יש לעבור בדיקת רופא אף אוזן וגרון על מנת לשלול מחלות שעשויות לפגוע בשמיעה, לברר את סיבת ליקוי השמיעה, ועל מנת לטפל בבעיות קיימות כגון טיניטוס, דלקות אוזניים, היפראקוזיס (חוסר סבילות לרעש) ועוד. גם אחרי הרכישה יש לבקר באופן סדיר מידי חצי שנה אצל הרופא לניקוי שעווה שיכולה להצטבר באוזן ולסתום את האוזניה או המכשיר.
ההסתגלות למכשיר השמיעה אינה מיידית. לרוב אחרי תקופה ארוכה בה האדם רגיל לחיות כאילו "בתוך בועה" בשל ליקוי השמיעה, כאשר הוא חשוף פחות לרעש סביבתי ואינו רגיל לתקשר בערוץ שמיעתי, צריך תקופת הסתגלות למכשיר. תקופת ההסתגלות קצרה יותר ככל שההתאמה טובה יותר, ככל שהחולה בעל מוטיבציה טובה ותמיכה משפחתית חברתית, וכשהמכשירים ברמה גבוהה.
2. מכשירים המוחדרים בניתוח
א. שתל קוכלארי - מפורט בנפרד.
ב. BAHA - bone anchord hearing aid : מכשיר המושתל בעצם שמאחורי האוזן, גורם להרעדת העצם ובכך להפעלה ישירה של עצב השמיעה. מתאים לליקוי שמיעה שבו לא ניתן להרכיב מכשיר רגיל משום שהאוזניים מפרישות ללא הרף, או שיש למשל מום של האפרכסת או תעלת האוזן.
ג. מכשיר מושתל לתוך האוזן התיכונה - מכשיר חדשני שפותח לאחרונה, עלותו עדיין גבוהה אך הוא כנראה נושא הבטחה לעתיד לשיקום שמיעה מודרני.
