מנגן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
כללי | |||||
---|---|---|---|---|---|
מספר אטומי | 25 | ||||
סמל כימי | Mn | ||||
סדרה כימית | מתכות המעבר | ||||
צפיפות | 7470 kg/m3 | ||||
מראה | כסף מתכתי![]() |
||||
תכונות אטומיות | |||||
משקל אטומי | 54.938049 amu | ||||
רדיוס ואן דר ולס | ללא pm | ||||
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 13, 8, 2 | ||||
תכונות פיזיקליות | |||||
מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
טמפרטורת התכה | 1517 K (2271 °F)°K | ||||
טמפרטורת רתיחה | 2235 (3564 °F)°K | ||||
לחץ אדים | 1517Pa ב 121°K | ||||
מהירות הקול | 5150 מטר לשנייה ב293.15°K | ||||
שונות | |||||
אלקטרושליליות | 1.55 | ||||
קיבול חום סגולי | 480 480 J/(kg*K) J/(kg·K) | ||||
מוליכות חשמלית | 0.695 106/(m·ohm)/m·Ω | ||||
מוליכות תרמית | 7.82 W/(m*K) W/(m·K) | ||||
אנרגיית יינון ראשונה | 999.6 kJ/mol |
מנגן (באנגלית Manganese) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי הוא Mn ומספרו האטומי הוא 25.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
מנגן הוא מתכת אפורה- לבנה. זוהי מתכת קשה ומאוד שבירה, קלה להתכה ומתחמצנת בקלות. מתכת המנגן היא פרומגנטית רק אחרי טיפול מיוחד.
דרגות החימצון העיקריות של מנגן הן 2+, 3+, 4+, 6+ ו7+. מנגן דו ערכי מחליף לעתים מגנזיום דו ערכי במערכות ביולוגיות.
[עריכה] שימושים
למנגן שימושים רבים בתחום הסגסוגות ובין 85% ל־90% מהמנגן שמופק מופנה לכך. מנגן משולב עם אלומיניום בסגסוגות רבות ובעזרתו אפשר לייצר פלדת אל-חלד זולה במיוחד. שימושים נוספים:
- מנגן מוסף לבנזין בשביל למנוע נזק למנוע.
- ל־MnO2 שימוש בסוללות וכזרז כימי.
- בצביעת זכוכית, מנגן מעלים גוון ירקרק שמקורו בברזל ומוסיף בריכוז גבוה צבע סגול.
- MnO2 הוא פיגמנט חום.
- אשלגן פרמנגנטי (KMnO4) הוא מחמצן חזק שמשתמשים בו לעתים קרובות בכימיה אורגנית.
[עריכה] היסטוריה
למנגן שימושים עוד מימי קדם - ציורי קיר נצבעו במנגן דו חמצני לפני 17,000 שנים. המצרים והרומאים השתמשו בתרכובות מנגן בשביל לשנות את צבע הזכוכית.
המנגן התגלה בשנת 1774 על ידי יוהן גאהן (Johann Gahn) שבודד אותו ממנגן דו חמצני. עד אמצע המאה ה־18 השתמשו כבר במנגן דו חמצני בייצור כלור. בשנת 1816 הבחינו שהוספת מנגן לברזל מקשיחה אותו וגורמת לו להיות פחות שביר, דבר זה הביא לכך שבתחילת המאה ה־19 מדענים החלו לחקור את השימוש במנגן בייצור פלדה. ב־1837 גילה אקדמאי בריטי שחשיפה ממושכת למנגן יכולה לגרום למחלת פרקינסון.
[עריכה] תפקיד ביולוגי
מנגן חיוני לחיים בכמויות מזעריות. מנגן הוא אחד המרכיבים של האנזימים אוקסידורדוקטז, טרנספראז, הידרולז, החלבון לקטין ועוד.
[עריכה] אמצעי זהירות
מנגן בעודף הוא חומר רעיל. חשיפה לאבק ואדי מנגן יכולה להיות מסוכנת אפילו ברמות נמוכות. תמיסת פרמנגנט חומצית תחמצן כל חומר אורגני שתבוא איתו במגע. ב־2005, מחקר הראה על קשר בין שאיפת מנגן לבין בעיות במערכת העצבים המרכזית אצל עכברים.