מנדט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנדט - פירושו ייפוי כוח, מסירה־פיקדון. בפרט מתייחס המושג למנדטים של חבר הלאומים, שנוסדו על פי סעיף 22 לאמנת חבר הלאומים.

בוועידת סן רמו, שהתקיימה באיטליה בשנת 1920 נמסרו השטחים האסייתים שנותקו מהאימפריה העותמאנית לידי חבר הלאומים, והוא העניק אותם כמנדט למדינות ההסכמה - בריטניה וצרפת. באופן דומה טופלו שטחים שנותקו מהאימפריה הגרמנית. השיטה הייתה בגדר פשרה בין עקרון ההגדרה העצמית לכל האומות לבין ההסכמים הסודיים שנעשו בזמן מלחמת העולם הראשונה בין מדינות ההסכמה לבין אזורי ההשפעה הטריטוריאליים.

נוצרו שלושה סוגי מנדטים, כאשר המדינות המנדטוריות בריטניה וצרפת התחייבו לסייע בכל דרך להפיכת המדינות המנדטוריות לעצמאיות במיוחד במנדט מסוג A:

• מנדט מסוג A: טריטוריה אשר "הגיעה לשלב התפתחותי שבו קיומה כמדינה עצמאית יכול להיות מוכר על תנאי, בכפוף לסיוע מנהלי שיינתן על ידי "מקבלת המנדט" עד ליום בו תוכל לעמוד ברשות עצמה. אלו היו בעיקר חלקים מן האימפריה העותומנית: עיראק, ארץ ישראל, סוריה ולבנון.
• מנדט מסוג B: טריטוריה אשר הייתה ב"שלב בו מקבל המנדט צריך להיות אחראי למינהל עד שיבשילו תנאים שיבטיחו את חירות המצפון והדת, ושמירת הסדר האזרחי והמוסר הציבורי, ויימנע סחר העבדים, הנשק, המשקאות החריפים, והאימונים הצבאיים לכל מטרה שהיא פרט להגנתה של הטריטוריה, ומתן אפשרות לסחר חופשי עם חברים אחרים בחבר הלאומים". בהגדרה זו נכללו אזורים של האימפריה הגרמנית באפריקה.
• מנדט מסוג С: טריטוריות בהן: "בשל מיעוט האוכלוסייה או גודלה הקטן של הטריטוריה או ריחוקה ממרכזי הציבילזציה, או אי שלמותה הגאוגרפית של הטריטוריה ונסיבות אחרות, מוטב יהיה אם תישלט על ידי חוקי המנדט". בהגדרה זו נכללו אזורים באפריקה ובאוקיינוס השקט.

טריטוריות אלו נשלטו על ידי "מקבלות המנדט" כבריטניה (אשר קיבלה את המנדט על עיראק, ארץ ישראל ודרום מערב אפריקה, עד שאלו נמצאו כשירות לקבלת שלטון עצמי). היו ארבע עשרה טריטוריות שנשלטו על ידי שש חברות בחבר: בריטניה, צרפת, בלגיה, ניו זילנד, אוסטרליה והאימפריה היפנית. בפועל התייחסו מקבלות המנדט לטריטוריות אלו כמושבות לכל דבר, ואלו לא קיבלו את עצמאותן המעשית אלא לאחר מלחמת העולם השנייה, בתהליך שנמשך עד לשנות התשעים. לאחר פירוקו של החבר עברו מקצת הטריטוריות (בעיקר אלו מסוג "C") לנאמנותו של האו"ם (כיום זכו כל הטריטוריות הללו לעצמאות).

המדינות המנדטוריות חוייבו להגיש דו"ח שנתי לחבר הלאומים שהוצג בפני וועידת המנדטים הקבועה בה ישבו נציגים מומחים ממדינות לא מנדטוריות. הוועדה התכנסה פעמיים בשנה והציגה את ממצאיה בפני חבר הלאומים. כמו כן ניתן לדעת הקהל בעולם להשמיע את קולה בפני חבר הלאומים כדי לנסות להשפיע על התנהגותם של המעצמות המנדטוריות.