Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions ניו זילנד - ויקיפדיה

ניו זילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניו זילנד
דגל ניו זילנד
סמל ניו זילנד
דגל סמל
מוטו לאומי: אין. (מוטו בעבר: "קדימה")
המנון לאומי: אלוהים יגן על ניו זילנד (1)
מיקום ניו זילנד
יבשת אוקיאניה
שפה רשמית אנגלית, מאורית, שפת הסימנים של ניו זילנד
עיר בירה ולינגטון
41°17′ דרום 174°47′ מזרח
העיר הגדולה ביותר אוקלנד
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלכה
- מושל כללי
- ראש הממשלה
מלכה
אליזבת השנייה
אנאנד סטיאנאנד
הלן קלארק
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מהממלכה המאוחדת
26 בספטמבר 1907
שטח
- סה"כ
- % מים
73 בעולם
268,680 קמ"ר
2.1%
אוכלוסייה
- סה"כ (2006)
- צפיפות
119 בעולם
4,116,900
15 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
57 בעולם
101,582 מיליון $
24,819 $
מטבע דולר ניו זילנדי (NZD)
אזור זמן UTC +12 עד +13
סיומת אינטרנט nz
קידומת בינלאומית 64+
(1) ההמנון הרשמי הוא אל, המלך נצור, אולם לעתים רחוקות משתמשים בו כהמנון הרשמי.

ניו זילנד היא מדינת איים בדרום-מערב האוקיינוס השקט המורכבת משני איים גדולים ("האי הצפוני" ו"האי הדרומי") ומספר איים קטנים יותר. היא נקראת אאוטארואה (Aotearoa) במאורית, שפתם של ילידי המקום. ניו זילנד ידועה בתור מדינה מבודדת - שכנתה הקרובה ביותר, אוסטרליה, רחוקה ממנה למעלה מ-1,500 קילומטרים. שכנותיה הקרובות ביותר מצפון הן קלדוניה החדשה, פיג'י וטונגה.

בניו זילנד חיים כארבעה מיליון תושבים על שטח של 268,680 קמ"ר. שפתה הרשמית בפועל היא אנגלית. המתיישבים הראשונים בה היו המאורים, אנשים ממוצא פולינזי כהה עור.

בירתה של ניו זילנד היא ולינגטון, והעיר הגדולה ביותר היא אוקלנד (כ-1.3 מיליון תושבים).

ניו זילנד חברה בחבר העמים הבריטי ומבחינה רשמית ראש המדינה היא מלכת בריטניה, המיוצגת בידי המושל.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ניו זילנד

המתיישבים הראשונים בניו זילנד היו פולינזים שהגיעו לאיים בין המאה ה-13 למאה ה-15, הם חיו באיים במנותק מציוויליזציות אחרות ויצרו תרבות ייחודית. מתיישבים אלו נקראים מאורים, וניו זילנד מכונה בשפתם אאוטארואה (ארץ הענן הלבן הארוך). האדם הלבן הראשון שהגיע לניו זילנד היה ההולנדי אבל טסמן שהגיע אל האי הצפוני ב־1642, הוא ניסה לעגון באי, אך הותקף על ידי המאורים. ג'יימס קוק הגיע שוב אל האיים ב־1769, לטובת ציד לוויתנים, ומאוחר יותר גם לצרכי התיישבות. הוא כינה את האיים בשם ניו זילנד. שלושת האיים הגדולים של ניו זילנד נקראו האי הצפוני, האמצעי והדרומי. מאוחר יותר הוחלף שמו של האי הדרומי לאי סטיוארט (Stewart Island) והאי האמצעי נקרא האי הדרומי. האירופאים הביאו איתם לניו זילנד רובים, שהפרו את האיזון העדין בין השבטים המאורים וגרמו לתקופה של קרבות בין השבטים המאורים השונים שנודעה בשם מלחמות המוסקט (Musket Wars).

בשנת 1834 איחד ג'יימס בוסבי מספר שבטים מאורים בחלקו הצפוני של האי הצפוני, שבתמיכתו בחרו דגל וב־1835 הכריזו על עצמאותה של ניו זילנד. למעשה, נועדה הצהרה זו בעיקר למנוע מההשפעה הצרפתית להתפשט באזור, ולשמר אותו כאזור בעל השפעה בריטית. בינואר 1840 סיפחה בריטניה את ניו זילנד, ובפברואר נחתם בין הבריטים למאורים הסכם וואיטנגי (Treaty of Waitangi), שהכריז על ניו זינלד כמושבה בריטית, וקבע את זכויותיהם של המאורים ובעלותם על השטחים בהם ישבו. בתחילה ניו זילנד נחשבה לחלק ממדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה, ובנובמבר 1840 הוכרזה כקולוניה עצמאית וזמן קצר לאחר מכן הוכרזה אוקלנד כבירתה. ההסכם לא החזיק מעמד זמן רב וב-1845 החלה סדרה של קרבות בין המתיישבים האירופאים (פקאהה Pakeha) לבין השבטים המאורים בנוגע לשליטה על השטח, קרבות שנמשכו לסירוגין עד 1872. בשנת 1861 התגלה זהב במחוז אוטאגו (Otago) שבאי הדרומי. עקב החשש שתושבי האי הדרומי ירצו להכריז על קולוניה נפרדת הוחלט ב-1865 להעביר את עיר הבירה לולינגטון, הנמצאת בדרום האי הצפוני.

ניו זילנד השתתפה בוועידת החוקה של הקולוניות האוסטרליות שהתקיימה בסידני ב-1891, בה נדונה אפשרות להקים פדרציה של כל הקולוניות הבריטיות באוסטרליה וניו זילנד, עם זאת החליטה ניו זילנד שלא להצטרף לפדרציה. ניו זילנד הייתה הראשונה שהעניקה לנשים זכות בחירה שווה לזכותם של הגברים בשנת 1893, עם זאת נשים לא הורשו להיבחר לפרלמט עד לשנת 1919.

ניו זילנד קיבלה מעמד של דומיניון עצמאי ב-26 בספטמבר 1907, הפרלמנט הבריטי העניק לה עצמאות מלאה ב-1931 אך רק ב-25 בנובמבר 1947 הכריז הפרלמנט הניו זילנדי על ניו זילנד כמדינה עצמאית.

מאז שהסתיימו הסכסוכים בין המתיישבים האירופאים למאורים במאה ה-19 לא הייתה ניו זילנד נתונה באיום מלחמה על שטחה, עם זאת חיילים ניו זילנדים נלחמו לצד הבריטים במלחמת העולם הראשונה והשנייה. ב-1951 התאגדו ניו זילנד, אוסטרליה וארצות הברית בברית ANZUS, אך בשל מדיניות הגרעין של ניו זילנד שהכריזה על כל שטחה כאזור ללא גרעין (Nuclear-free zone) ב-1985 לא יכלו עוד ספינות צבא ארצות הברית לעגון בנמלי ניו זילנד וזו הודיעה שלא תוכל לקיים את התחייבויותיה.

[עריכה] פוליטיקה וממשל

הלן קלארק, ראש ממשלת ניו זילנד
הלן קלארק, ראש ממשלת ניו זילנד
בניין הפרלמנט של ניו זילנד
בניין הפרלמנט של ניו זילנד
ערך מורחב – פוליטיקה של ניו זילנד

ניו זילנד מתפקדת כמונרכיה חוקתית עם דמוקרטיה פרלמנטרית. מלכת בריטניה אליזבת השנייה מוגדרת כראש המדינה, והיא מיוצגת על ידי המושל הכללי אנאנד סטיאנאנד. בפועל הממשל מנוהל על ידי הקבינט ובראשו ראש הממשלה הלן קלארק. הפרלמנט של ניו זילנד מורכב מבית אחד, בית הנבחרים, המונה 120 חברים שנבחרים בבחירות המתקיימות אחת לשלוש שנים.

לניו זילנד אין חוקה אך חוק משנת 1986 (Constitution Act 1986) קובע את מבנה השלטון את העקרונות החוקתיים של המדינה. חברי הפרלמנט נבחרים בבחירות דמוקרטיות בשיטה הנקראת Mixed Member Proportional (או MMP) בבחירות כלליות אחת לשלוש שנים. המושל הכללי ממנה את ראש הממשלה (לרוב ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט), ויש בידו הסמכות גם לפזר את הפרלמט ולפטר את ראש הממשלה. הראשות המבצעת היא הקבינט, המורכב על ידי ראש הממשלה.

ניו זילנד הייתה הראשונה בעולם שהעניקה זכות הצבעה לנשים, והיא המדינה היחידה בעולם שכל משרות השלטון הבכירות בה היו מוחזקות על ידי נשים בעת ובעונה אחת. בין חודש מרץ 2005 לאוגוסט 2006 כיהנו אליזבת השנייה כמלכה, סילביה קרטריט כמושלת הכללית, הלן קלארק כראש הממשלה, מרגרט ווילסון כיושבת ראש הפרלמנט וסיאן אליאס כנשיאת בית המשפט העליון.

בראש מערכת המשפט בניו זילנד עומד בית המשפט העליון של ניו זילנד שהוקם ב-2004 בעקבות חוק בית המשפט העליון מ-2003 (Supreme Court Act 2003). עד להקמתו של בית המשפט העליון הייתה ועדת שיפוט בריטית (Judicial Committee of the Privy Council) הסמכות העליונה לערעורים במערכת המשפט הניו זילנדית. בתי משפט מחוזיים דנים ברוב הפשעים, פשעים חמורים נידונים בבית המשפט הגבוה וקיים גם בית משפט לערעורים.

[עריכה] חלוקה פנימית ושלטון מקומי

ערך מורחב – אזורים בניו זילנד

כשהגיעו המתיישבים האירופאים לניו זילנד הם חילקו אותה לפרובינציות. חלוקה זו נשארה בתוקף עד לשנת 1876 והוחלפה בחלוקה לאזורים (Regions) המנוהלים על ידי מועצות אזוריות (regional councils) ומחולקים ל-74 רשויות טריטוריאליות (territorial authorities) מתוכן 16 מועצות עירוניות, 57 מועצות מחוזיות ומועצת המדינה של איי צ'אסם. מועצת המדינה של איי צ'אסם וארבע מועצות עירוניות נוספות (נלסון, מרלברו, גיסבורן וטסמן) מתפקדות גם כמועצות אזוריות ונקראות רשויות יחידאיות (unitary authorities).

האזורים (Regions) הם - נורת'לנד, אוקלנד, ואיקטו, ביי אוף פלנטי, הוקס ביי, טראנאקי, מנוואטו-ונגנאוי, ולינגטון, וסט קואסט, אוטגו, סאות'לנד וקנטרברי.

[עריכה] כלכלה

גידול כבשים הוא ענף חקלאות מרכזי בכלכלת ניו זילנד
גידול כבשים הוא ענף חקלאות מרכזי בכלכלת ניו זילנד
אוקלנד, בירתה הכלכלית של ניו זילנד, בעת לילה. ברקע נראה מגדל סקיי
אוקלנד, בירתה הכלכלית של ניו זילנד, בעת לילה. ברקע נראה מגדל סקיי
תמונת לווין של ניו זילנד שצולמה בדצמבר 2002
תמונת לווין של ניו זילנד שצולמה בדצמבר 2002
קיווי, עוף אנדמי לניו זילנד
קיווי, עוף אנדמי לניו זילנד
ערך מורחב – כלכלת ניו זילנד

ניו זילנד היא מדינה מערבית מפותחת, ורמת החיים בה גבוהה. התוצר הלאומי הגולמי הוא 97.39 מיליארד דולר ארצות הברית (נכון ל-2005), התוצר הלאומי הגולמי לנפש הוא 25,200 דולר ארצות הברית (בדומה לישראל - 24,600$, וספרד - 25,500$). רמת החיים גבוהה גם על פי מדד הפיתוח האנושי (מקום 19) ומדד רמת החיים של המגזין האקונומיסט (מקום 15). המטבע הוא דולר ניו זילנדי המחולק ל-100 סנט.

כלכלת ניו זילנד מסתמכת במידה רבה על מסחר וייצוא, במיוחד של מוצרי חקלאות, דייג, בשר, מיכון וטקסטיל, ענף מרכזי נוסף הוא התיירות. הייצוא מסתכם ב-22.21 מיליארד דולר בשנה, ושווקים המרכזיים הם אוסטרליה (18.7%), ארצות הברית (13.8%) ויפן (10.3%). הייבוא מסתכם ב-24.57 מיליארד דולר בשנה, בעיקר בענפי האלקטרוניקה, כלי רכב, נפט ופלסטיק. רוב הייבוא מתבצע מאוסטרליה (28.7%), ארצות הברית (11.1%) ויפן (10.3%). החוב החיצוני מוערך ב-42.58 מיליארד דולר.

מאז הקמתה של ניו זילנד ועד לסוף המאה ה-20 כלכלתה התבססה במידה רבה על סחר עם הממלכה המאוחדת, עד שנת 1965 הופנה אליה יותר ממחצית מהייצוא. הצטרפותה של הממלכה המאוחדת לאיחוד האירופי ב-1973 גרמה להעדפת תוצרת אירופית והקטינה באופן משמעותי את הסחר בין המדינות. שינוי זה, במקביל לעליית מחירי הנפט והאטה בכלכלה העולמית בשנות ה-70 וה-80 גרמו למיתון עמוק בניו זילנד ולירידה משמעותית ברמת החיים ביחס למדינות מערביות אחרות. בשנת 1984 החלה ניו זילנד בשינוי מקרו-כלכלי משמעותי, מכלכלה מגוננת המושתתת על מערכת רגולציה חזקה לכלכלת שוק חופשי ליברלית. בהתאם למדיניות זו הפריטה ניו זילנד חברות ממשלתיות רבות, ביניהן - מערכת הרכבות, מוסדות פיננסיים, תחנות רדיו וחברת תקשורת.

כלכלת ניו זילנד כיום מבוססת על שוק חופשי והסכמי סחר חופשי, ניו זילנד הייתה אחת המדינות הראשונות שדנו בהסכם סחר חופשי עם הרפובליקה העממית של סין כבר ב-2004. כ-65% מהעובדים מועסקים בשירותים, 25% בתעשייה ו-10% בחקלאות. רמת האבטלה בניו זילנד היא 3.7%, מהנמוכות בעולם ורמת האינפלציה היא 3% בשנה.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של ניו זילנד

ניו זילנד מורכבת משני איים עיקריים - האי הצפוני (North island) והאי הדרומי (South island) שנקראים גם או טה-איקה-א-מאוי (Te-Ika-a-Maui) וטה-וואי-פוונאמו (Te Wai Pounamu) במאורית, וממספר איים קטנים יותר. ביניהם האי סטיוארט (Stewart Island) ראקיאורה (Rakiura) בשפת המאורים, האי וואיהקה (Waiheke), גרייט ברייר (Great Barrier Island) ואיי צ'אסם (Chatham Islands). שטחה של ניו זילנד הוא 268,680 קמ"ר, גדול במעט מזה של בריטניה, קטן במעט מזה של איטליה וגדול פי 13 משטח ישראל (בגבולות הקו הירוק).

האי הדרומי הוא הגדול ביותר, הוא חצוי לאורכו על ידי האלפים הדרומיים בהם נמצאת הפסגה הגבוהה בניו זילנד, הר קוק (3,754 מטר) ו-18 פסגות נוספות מעל לגובה של 3000 מטר. האי הצפוני הוא הררי פחות אך מאפיינים אותו אזורי פעילות געשית. ההר הגבוה ביותר באי הצפוני, רואפהו, התפרץ לאחרונה באמצע שנות התשעים.

עונת הקיץ נמשכת מדצמבר ועד פברואר, והחורף - מיוני ועד אוגוסט. האקלים הרגיל במדינה הוא נוח, ולעתים נדירות חורג מ-30 מעלות צלזיוס כלפי מעלה או מ-0 מעלות כלפי מטה. בבירה ולינגטון הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 6 ל-20 מעלות. כמות המשקעים רבה, ונעה ברוב האזורים בין 600 ל-1,800 מ"מ בשנה. באזורים מסוימים, בעיקר בחוף המערבי של האי הדרומי כמות המשקעים מגיעה אף ל-12,000 מ"מ בשנה.

ניו זילנד ידועה בנופיה המרהיבים ובתופעות הטבע המאפיינות אותה, והפכה אבן שואבת למיליוני תיירים בשנה, ביניהם ישראלים. ניו זילנד משלבת מגוון רחב של נופים טבעיים: יערות גשם, קרחונים, שלג, חופים זהובים, מעיינות חמים, דיונות חול ועוד. טרק ה"מילפורד" המפורסם (ב"מילפורד סאונד"), נמצא בניו זילנד. נופיה שימשו תפאורה לסדרת סרטי הקולנוע שר הטבעות שהעלו אותה למרכז תשומת הלב העולמית.

[עריכה] חי וצומח

ערך מורחב – החי של ניו זילנד

בשל הבידוד הגיאוגרפי שלה התפתחו בניו זילנד בעלי חיים וצמחים יחודיים. מעל 80% מהצמחיה ייחודית לניו זילנד, בולטים בעיקר עצי הקאורי העצומים. כמו כן יותר מ-40 מינים של בעלי חיים אנדמיים לניו זילנד. עד להגעת האדם לניו זילנד לפני כאלף שנים היונקים היחידים שחיו בה היו שלושה מיני עטלפים (אחד נכחד). עקב כך התפתחו מינים רבים של עופות חסרי יכולת תעופה, ביניהם קיווי, קאקאפו ומואה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של ניו זילנד

כיום חיים בניו זילנד למעלה מ-4.1 מיליון תושבים, מעל ל-80% מהם ממוצא אירופאי, בעיקר בריטים, אירים, גרמנים, צרפתים ואיטלקים המכונים פקאהה (Pākehā) על ידי המאורים המהווים 7.9% מהתושבים (14.7% מהתושבים הם מאורים או מאורים למחצה). 6.6% מהתושבים הם ממוצא אסייתי ו-6.5% ממוצא פולינזי. צפיפות האוכלוסייה במדינה נמוכה ומרבית האוכלוסייה (כשלושה רבעים) מרוכזת באי הצפוני, ומתוכה מעל למיליון באוקלנד ופרבריה. האי הדרומי מיושב בדלילות, והאי סטיוארט דליל אף יותר, מרבית האיים הקטנים יותר אינם מיושבים.

כ-40% מהתושבים בניו זילנד הם חילונים חסרי שיוך דתי. הדת השלטת בניו זילנד היא הנצרות, בעיקר אנגליקנית וקתולית. זרם דתי חשוב נוסף הוא הרטאנה (Ratana) תנועה נוצרית שמקורה בניו זילנד שאומצה בעיקר על ידי המאורים. המיעוטים הדתיים כוללים הינדים, יהודים, מוסלמים, סיקים ובודהיסטים. ריכוז של יהודים קיים בעיקר בערים הגדולות - אוקלנד, ולינגטון וקרייסטצ'רץ'.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות ניו זילנדית

התרבות הניו זילנדית כיום מבוססת על שילוב בין התרבות המאורית לבין התרבות הבריטית, בתוספת השפעות של תרבויות מפולינזיה ומהמזרח הרחוק. התרבות הדומיננטית במדינה היא בריטית, השפה האנגלית מדוברת כמעט בפי כל התושבים והגירה מתמשכת בין המדינות מחזקת את הזיקה התרבותית. המאורים עושים מאמץ לשמר את תרבותם, אך כיום נותרו אזורים מעטים בהם משמשת המאורית כשפת יום יום ולמעשה אין תושבים שמקיימים אורח חיים מאורי שבטי. ריקודים וטקסים מאורים דוגמת ההאקה מתקיימים בעיקר כאטרקציה תיירותית.

הניו זילנדים אימצו לעצמם באופן לא רשמי את הכינוי "קיווים", על שם עוף הקיווי האנדמי לניו זילנד ומקור שמו בשפה המאורית. הכינוי קיווי דבק גם בדולר הניו זילנדי (עוף הקיווי מופיע על מטבע של דולר ניו זילנדי אחד) וכן גם כזיהוי לצבא הניו זילנדי (ככל הנראה עקב השימוש במשחת הנעליים "קיווי").

[עריכה] ניו זילנד בגלויות מרב

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניו זילנד

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu