מפלגת הפועלים של כורדיסטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפלגת הפועלים של כורדיסטן (בכורדית: "פרטיה קרקרן כורדיסטן" ובראשי תיבות נפוצים PKK. בתורכית: Kürdistan İşçi Partisi) היא קבוצה מזוינת בעלת אידאולוגיה לאומנית כורדית ומרקסיסטית-לניניסטית שנוסדה בשנות ה-70 של המאה העשרים על ידי עבדאללה אוצ'לאן שהיה מנהיגה עד שנתפס ב1999 בפעולה של שרותי המודיעין התורכיים בקניה.
ה-PKK פועלת למדינה כורדית עצמאית בשטחי כורדיסטן ההיסטורית. בשנים האחרונות אידאולוגיית ה-PKK התרככה והיא התרחקה מהמרקסיזם והדרישות הלאומיות התקיפות לעבר דרישה לשוויון תרבותי ולשוני לכורדים, והכרתם כמיעוט בתורכיה בחוקה התורכית. ה-PKK השתמשה בטרור ובאיומי אלימות כנגד מטרות צבאיות ואזרחיות להשגת מטרותיה הפוליטיות. למעלה מ30,000 בני אדם נהרגו בסכסוך בין ה-PKK ותורכיה מאז 1984. ה-PKK טוענת כי למעלה מ18,500 איש נהרגו בידי כוחות הצבא והשיטור התורכיים.
ה-PKK מוגדרת כארגון טרור על ידי ארצות הברית, נאט"ו והאיחוד האירופי. מאז הקמת הארגון בשנות השבעים ודרך המהומות האלימות שהגיעו לשיא בהפיכה צבאית ב-1980 בתורכיה, הגיעה ה-PKK לרמת כוח צבאי-למחצה שהפך את דרום מזרח תורכיה לשדה קרב במשך סוף שנות השמונים ותחילת התשעים. פעולות הטרור של הארגון אירעו במרביתן בתורכיה וכנגד יעדים תורכיים מחוצה לה. ה-PKK הצדיקה מאבק זה לאור מה שהגדירה כדיכוי מתמשך ומכוון של הכורדים, כולל חוק שנחקק ב-1983 ונועד, לטענת הכורדים, למחוק את שפתם וזהותם. ארגוני זכויות אדם כאמנסטי האשימו את ה-PKK בביצוע פיגועים רצחניים כנגד אזרחים תורכים וכורדים כאחד. הממשלה התורכית בוקרה גם היא על פעולותיה האלימות, ובתגובה נקטה קו נוקשה של פעולות הסתננות לשורות הארגון, הכרזת מצב חירום, איסור מפורש על פלגנות אתנית בחוקת 1982 והקמת משמר גבול (נוסח ישראל) על ידי רה"מ טורגוט אוזל (ממוצא כורדי חלקי) ב 1985.