מקס ארנסט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס ארנסט (2 באפריל 1891 - 1 באפריל 1976) היה אמן גרמני מהזרם הדאדאיסטי והסוראליסטי.
ארנסט נולד בברוהל שמדרום לקלן. הוא נרשם ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת בון אך נשר מלימודים אלה במהרה.
ב-1918 הוא התחתן עם ההיסטוריונית לואיז שטראוס, אך מערכת יחסים סוערת זו לא האריכה ימים. שנה לאחר מכן פגש את פול קלי וצייר את ציוריו הראשונים, הדפסים וקולאז'ים על מגוון תווכים. בימי מלחמת העולם הראשונה הוא שירת בצבא הגרמני. בתום המלחמה ייסדו ארנסט, ז'אן ארפ והאקטיביסט אלפרד גרינוולד את קבוצת הדאדא הגרמנית בקלן. אולם שנתיים לאחר מכן, ב-1922 הוא חזר לקהילה האמנותית במונפרנס, פריס.
ארנסט הרבה לנסות ולחדש וב-1925 המציא את טכניקת הפרוטאז'. שנה לאחר מכן הוא וחואן מירו יצרו ביחד עיצובים עבור סרגיי דיאגילב. יחד עם מירו הוא פיתח את טכניקת הגרטאז', שכללה גירוד של צבע מבד. ארנסט עורר עליו מחלוקת רבה כשצייר ציור בשם "הבתולה מכה את ישו הילד לפני שלושה עדים: אנדרה ברטון, פול אלוארד והאמן". ארנסט היה מי שהוליד בברטון את הרצון לנדות את אלוארד, חברו של ארנסט.
ב-1927 נישא בשנית, למרי-ברת אורנש. ב-1934 החל לפסל ועבד זמן מה עם אלברטו ג'קומטי.
ארנסט פיתח עניין מיוחד בציפורים, שהיו למוטיב חוזר ביצירותיו. ציפור שכונתה על ידו לופלופ ייצגה אותו בתמונותיו.
מלחמת העולם השנייה מצאה אותו בצרפת והוא נעצר אך שוחרר בהתערבותו של אלוארד. לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים הוא נרדף על ידי הגסטאפו, כאחד שאומנותו המנוונת הייתה בגדר התנגדות לא רצוייה לשלטונם. בעזרת וריאן פריי וחירם בינגהאם (הרביעי) הוא נמלט מפניהם ב-1941 לארצות הברית, יחד עם פגי גוגנהיים, שהייתה לאשתו זמן קצר לאחר הגעתם. באמריקה היה לו חלק, יחד עם אמנים כמרסל דושאן ומארק שאגאל שנמלטו לשם גם הם מצרפת, בתנועת האקספרסיוניזם המופשט בניו יורק. נישואיו לגוגנהיים גם הם לא החזיקו מעמד וב-1946 הוא התחתן עם דורותאה טאנינג בטקס כפול בבברלי הילס יחד עם מאן ריי שנישא לג'ולייט באוזר.
ארנסט התגורר בארצות הברית, בעיקר בסדונה שבאריזונה. פרסומו קנה לו הצלחה כלכלית. ב-1963 הוא וטאנינג עברו לגור בדרום צרפת. ב-1 באפריל 1976 מת בפריס ונקבר בבית הקברות פר לשז.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מוזאון מקס ארנסט
- מקס ארנסט ציורים וביוגרפיה
- מקס ארנסט באתר "הגלריה של אולגה"
