מרקורי (מיתולוגיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במיתולוגיה הרומית, מרקורי (לטינית: Mercurius להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) היה שליח האלים, אל המסחר והרווח ופטרונם של הסוחרים והמטיילים. שמו נגזר, ככל הנראה, מלטינית מהמלה merx או mercator - סוחר. בלטינית הוא נקרא "מרקוריוס" והיה גם מוכר בשם "אליפס" ("בעל הרגלים המכונפות"). הוא מקביל לאל היווני הרמס ולאל האטרוסקי תורמוס.
בשנת 495 לפנה"ס, הוקם לכבודו של מרקורי מקדש בסירקוס מקסימוס, בין גבעת אבנטין לגבעת הפאלאטין ברומא. היה זה מקום מתאים לפולחן אל המסחר והזריזות, שכן במקום שכן מרכז מסחרי חשוב ומסלול מרוצים. מיקומו בין המעוז הפלבאי באבנטין ובין המרכז הפטריקי בפאלאטין הדגיש גם את תפקידו של מרקורי כמתווך.
חגו החשוב ביותר של מרקורי, המרקורליה, נחוג כל שנה ב-15 במאי. באותו יום סוחרים נהגו להתיז על ראשיהם מים מהבאר המקודשת לו ליד פורטה קאפנה.
מרקורי היה אל פופולרי ביותר בקרב העמים שנכבשו על ידי האימפריה הרומית. הקלטים הקבילו אותו לאל הראשי שלהם - לוגוס, והגרמאנים הקבילו אותו לוודן.
באמנות תואר מרקורי כעלם צעיר, החובש לראשו כובע מכונף ורחב שוליים ("פטאסוס"), לגופו עוטה גלימת נוסעים, רגליו נעולות בסנדלים מכונפים ובידיו מחזיק צרור כסף ומטה שליחים ("קאדוסאוס").
על שמו של האל הרומי קרוי כוכב הלכת הקרוב ביותר לזין לשמש, מרקורי, הוא כוכב חמה.
