משפט המספרים המצולעים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משפט המספרים המצולעים הוא משפט בתורת המספרים, הקובע שכל מספר שלם חיובי הוא סכום של לכל היותר s מספרים מצולעיים מסדר s. המספרים המצולעיים מסדר s הם אלו שאפשר לכתוב בצורה .
המקרה החשוב ביותר הוא s=4, המתייחס לכתיבת מספר כסכום של מספרים ריבועיים. את המקרה הזה הוכיח לגראנז' בשנת 1772, והוא נודע כמשפט ארבעת הריבועים. את המקרה s=3 הוכיח גאוס ב-10 ביולי 1796: מספר חיובי הוא סכום של לכל היותר 3 מספרים משולשיים, שהם מספרים מהצורה מהצורה . את ההכללה ל- s כלשהו הוכיח קושי בשנת 1813.