משפט מקלייבל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משפט מקלייבל הוא משפט דיבה (Libel באנגלית) מתוקשר, שבו תבעה מקדונלד'ס את הלן סטיל ודייב מוריס, שנהגו לחלק עלונים ובהם האשמות נגד החברה. הדיון במשפט התנהל על פני שבע שנים, דבר שהפך אותו למשפט הארוך ביותר בהיסטוריה הבריטית.
החל מ-1986,חילקה קבוצת פעילות סביבתנית קטנה, "לונדון גרינפיס", (שאינה קשורה לארגון העולמי גרינפיס), עלון בשם "מה רע במקדונלד'ס: כל מה שהם לא רוצים שתדע". סטיל ומוריס היו חלק מ"גרינפיס לונדון".
העלון טען כי מקדונלד'ס מרעיבה אנשים בעולם השלישי, תורמת לכריתת יערות הגשם, משקרת כשהיא טוענת שהיא משתמשת בנייר ממוחזר, מזונה המוצג כבריאותי תורם למעשה לעלייה בהתקפי לב, סרטן ומחלות אחרות, גורמת להרעלות מזון, מעסיקה עובדים בשכר נמוך במכוון ומפטרת עובדים השואפים להתאגד, מפרסמת באופן הדוחף ילדים להציק להוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחראית לגידול חיות בתנאים קשים.
בית המשפט דחה את רוב ההאשמות בעלון, וקיבל את הטענות בדבר פרסום הדוחף ילדים לבקש מהוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחריות לגידול חיות למאכל בתנאים קשים. סטיל ומוריס חוייבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס, סכום שפחת לבסוף ל-40 אלף לירות שטרלינג.
למרות שתאגיד מקדולנד'ס זכה באופן טכני בשני שימועים נפרדים בנושא שנערכו בבתי המשפט הבריטיים, האופי החלקי של נצחון זה וההתדיינות הפומבית הפכו את הנושא למקור למבוכה עבור החברה. מסיבה זו, מקדונלדס הודיעה שוב ושוב כי אין לה כוונה לגבות את 40,000 לירות השטרלינג שבהן זיכו אותה בתי המשפט. לאחר מכן, בית המשפט האירופאי לזכויות אדם הכריז כי היבטים שונים של המשפט היו הפרה של האמנה האירופאית לזכויות אדם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תיאור המשפט, מקדולנדס תחת הזרקאור
