ניגוני חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בחצרות חסידיות שונות ניתן משקל ל"ניגון החסידי" כחלק מדרך החסידות, בין החסידיות קיים בחסידות חב"ד משקל מיוחד לניגון.
כך לדוגמה, בשכתובי ההתוועדויות של הרבי מלובביץ' מתועד לרוב באיזה חלק מדרשת הרבי זימרו ומהו הניגון.
קיימים בין ניגוני חב"ד ניגונים החל מניגוני "מארשים" (ניגונים בקצב צעדה) וכלה בניגוני תפילה (ניגון התפילה של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב) ואף ניגונים המיוסדים על לימוד ("דער פלפול").

תוכן עניינים

1 הניגון במשנת חב"ד
- 1.1 ניגון מכוון
2 תיעוד הניגונים
- 2.1 ספר הניגונים
- 2.2 קלטות ניח"ח
3 השפעות ניגוני חב"ד
4 לקריאה נוספת
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] הניגון במשנת חב"ד

הניגון למעשה משמש כ"שפה אוניברסלית". הוא יכול להיות מובן גם אם המנגן דובר רק הונגרית והשומע דובר רק רומנית. בכך מתעלה הניגון מעל המילים ומוסר תוכן עמוק יותר ורוחני יותר.
בין המאפיינים במוזיקה קיים המאפיין החוזר. על מנת שסוף הניגון ישמע כסיום יש לחזור בסוף הניגון על התו הראשון במנגינה. דבר זה מרמז על כוחו הרוחני של הניגון כביכול הוא אינו סופי ולמעשה ניגון יכול להיות מספר מצומצם של תיבות החוזרות על עצמן מכיוון שסיום הניגון יכול להוות התחלה לניגון חוזר של הניגון.

[עריכה] ניגון מכוון

בחב"ד קיים מושג של "ניגון מכוון" כלומר ניגון שנתחבר על ידי אחד מאדמור"י חב"ד והכוונות המסתתרות מאחורי ניגון זה נשגבות יותר מניגון חסידי רגיל.
הניגון שנחשב הגבוה ביותר בחסידות חב"ד הוא ניגון "ארבע בבות" (ארבע השערים או החלקים) שחיבר מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי ניגון זה מרמז על ארבעת העולמות בקבלה:אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. וגם מבחינה מוזיקלית הוא מורכב מארבע חלקים שונים (ולא כיחידה אחת).
עוד מהניגונים המכוונים הידועים גם כ"המיוחסים":

אלי אתה (אדמו"ר הזקן)
צמאה לך נפשי (הרבי האחרון)
האדרת והאמונה (הרבי האחרון)
ג תנועות (הבעש"ט והרב המגיד ואדמו"ר הזקן)

[עריכה] תיעוד הניגונים

[עריכה] ספר הניגונים

על מנת לשמר את ניגוני חב"ד ביקש אדמו"רה השישי של חב"ד, הריי"צ, מהרב שמואל זלמנוב שהיה אחד מחסידי חב"ד בורשה לדאוג לתיעוד בכתב של ניגוני חב"ד (שחלקם הועברו במסורת בע"פ), הרב זלמנוב שהכיר נוסחאות שונות של ניגוני חב"ד (שעברו עיבודים שונים) בירר את הנוסח המקורי ובעזרת חסיד נוסף שכתב את התווים והדברים בתוספת הסבר על הניגון בהשקפת חסידות חב"ד הוכנסו לקובץ הידוע היום כחלק א' של ספר הניגונים. לאחר סיום הקובץ הראשון הואצה העבודה של שימור הניגונים ומשום כך בקבצים מספר שתיים ושלוש (הידועים היום כחלק ב' מספר הניגונים) הנוסחאות אינם מדויקות כמו בחלק הראשון.

[עריכה] קלטות ניח"ח

דרך נוספת לתיעוד הניגונים בהוראת הריי"צ התבצעה באמצעות הקלטות מתוך התוועדיות בקלטות ניח"ח(ניגוני חסידות חב"ד) סך הכול הוקלטו 16 קלטות ניח"ח. רוב ההקלטות בוצעו בחייו של הריי"צ וחלק בחייו של הרבי האחרון. הקלטות הועברו לקה"ת (הוצאת הספרים של חסידות חב"ד) לצורך הקלטתם והפצתם.

[עריכה] השפעות ניגוני חב"ד

ניגוני חב"ד השפיעו בין היתר על שירת קרליבך. חלק מניגוני חב"ד מוכרים בציבור הדתי לאומי בלי לדעת שמקורם מחב"ד.

[עריכה] לקריאה נוספת

הרב שמואל זלמנוב ספר הניגונים שלשה חלקים - שיחות על ניגוני חב"ד (רוב הספר תוי השירים).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A0/%D7%99/%D7%92/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91_%D7%93_f57f.html

קטגוריות: מוזיקה חסידית | חב"ד