ניקולאי רימסקי-קורסקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נִיקוֹלַאי אַנְדְרֶיֶיבִיץ' רִימְסְקִי-קוֹרְסַקוֹב (רוסית: Николай Андреевич Римский-Корсаков)‏ (18 במרץ 1844 - 21 ביוני 1908), מלחין רוסי, נמנה על הקבוצה הידועה בשם "החמישה"- הקבוצה שיסדה את אסכולת המוזיקה הלאומית המשלבת מוטיבים מקומיים ועממיים ברוסיה.

ניקולאי רימסקי-קורסקוב נולד למשפחה אריסטוקרטית ב-18 במרץ 1844 בטיחבין שליד נובגורוד. הוא גילה כשרון מוזיקלי מגיל צעיר, אך בהתאם למסורת משפחתו למד באקדמיה הימית המלכותית בסנקט פטרבורג, והצטרף לצי הרוסי. רק בשנת 1861, כאשר פגש את המלחין הרוסי מילי באלאקירב, מיוזמי ה"חמישה", החל לעסוק במוזיקה ביתר רצינות. בניגוד לרוב המכריע של המלחינים הקלאסיים לא למד נגינה בפסנתר כך שנאלץ להלחין על הנייר ובראש בלבד. בזמן שירותו בצי הלחין רימסקי-קורסקוב את הסימפוניה "רוסיה", הראשונה שהולחנה על-ידי מלחין רוסי. הוא הלחין עוד שתי יצירות קודם לעזיבתו את הצי בשנת 1873.

בשנת 1871 התמנה למורה להלחנה ותזמור בקונסרבטוריון של סנט פטרבורג. שם הדריך מלחינים אחדים שזכו לפרסום רב לאחר מכן, ובהם אלכסנדר גלזונוב, סרגיי פרוקופייב ואיגור סטרווינסקי. הוא המשיך להיות מלחין פורה, שיצר יצירות רבות לתזמורת, ובהן "שחרזאדה" ו"קפריצ'ו ספרדי". הוא כתב 15 אופרות, ובהן "הצאר סאלטאן" שבה נכללת יצירתו הפופולרית ביותר "מעוף הדבורה". בנוסף לכך עיבד ותיזמר את יצירותיהם של חבריו ל"חמישה", מוסורגסקי ובורודין.

בשנת 1905 פוטר ממשרתו בקונסרבטוריון של סנט פטרבורג משום שהשמיע דיעות פוליטיות בלתי מקובלות. אלכסנדר גלזונוב ואנאטול ליאדוב, שניים מחשובי המורים בקונסרבטוריון התפטרו לאות מחאה, ובעקבות צעד זה ומחאות גוברות הוחזר רימסקי-קורסקוב למשרתו.

ניקולאי רימסקי-קורסקוב נפטר ב-21 ביוני 1908.

[עריכה] קישורים חיצוניים

יצירותיו של רימסקי-קורסקוב כקובצי קול, באתר Classical Music Archives.

החמישה
מילי באלאקירב \| צזאר קואי \| מודסט מוסורגסקי \| ניקולאי רימסקי-קורסקוב \| אלכסנדר בורודין