סורבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סורבית () | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | גרמניה |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | לוסאטיה |
| סך כל הדוברים: | בין 20,000 ל-50,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | |
| דירוג: | |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית בלטו-סלאבית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | גרמניה (שפת מיעוטים רשמית) |
| גוף מפקח: | |
| ראו גם: שפה - רשימת שפות | |
סורבית (נקראת גם ונדית או לוסטיאנית) היא שפה סלאבית מערבית מתוך קבוצת השפות הסלאביות שבמשפחת השפות ההודו-אירופיות. דוברי הסורבית הם הסורבים צאצאי הונדים, השבט הסלאבי שהתיישב בשטח שבין נהר האודר לנהר האלבה.
הסורבית היא אחת משלוש שפות המיעוטים הרשמיות של גרמניה, בנוסף לדנית ופריזית (בגרמנית: Sorbisch).
הסורבית מורכבת משני דיאלקטים עיקריים שביניהם כמה הבדלים בהגייה: הדיאלקט הצפוני (Dolnoserbski) מדובר בפי שבעת אלפים עד עשרת אלפים איש במדינת ברנדנבורג בגרמניה (דיאלקט זה בסכנת הכחדה), והדיאלקט הדרומי (Hornjoserbsce) מדובר בפי 13 עד 40 אלף איש במדינת סקסוניה בגרמניה. האזור בו מדברים בשני הדיאלקטים נקרא לוסאטיה (Lausitz בגרמנית).
[עריכה] הגייתן וכתיבתן של אותיות השפה הסורבית
| הגיית וכתיבת השפה הסורבית | ||
| העיצורים | ||
| הסימון הגראפי | הערך הפונטי בסורבית העילית (hornjoserbsce) |
הערך הפונטי בסורבית התחתית (dolnoserbski) |
|---|---|---|
| Bb | נהגה כהגיית בי"ת דגושה | נהגה כהגיית בי"ת דגושה |
| Cc | נהגה כהגיית צד"י | נהגה כהגיית צד"י |
| Ćć | נהגה כהגיית ת"ו מרוככת | נהגה כהגיית ת"ו מרוככת |
| Čč | נהגה כ-צ' שיני-חיכי כמו צליל זה באנגלית | נהגה כ-צ' שיני כמו צליל זה בפולנית |
| CHch | נהגה כהגיית כ"ף רפה | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| Dd | נהגה כהגיית דל"ת דגושה | נהגה כהגיית דל"ת דגושה |
| DŹdź | נהגה כדל"ת מרוככת | נהגה כדל"ת מרוככת |
| DŽdž | נהגה כ-ג' שיני-חיכי כמו צליל זה באנגלית | נהגה כ-ג' שיני, נהגה כצליל זה בפולנית |
| Ff | נהגה כהגיית פ"ה רפה | נהגה כהגיית פ"ה רפה |
| Gg | נהגה כהגיית גימ"ל דגושה | נהגה כהגיית גימ"ל דגושה |
| Hh | נהגה כהגיית גימ"ל רפה בעבר אך אינו נהגה לפני עיצורים אפיים: m, n עיצורים נוזליים:l, r ובין תנועות. |
נהגה כהגיית גימ"ל רפה בעבר |
| Jj | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית(כמו Y באנגלית) | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית(כמו Y באנגלית) לאחר עיצור מסמן ריכוך |
| Kk | נהגה כהגיית כ"ף דגושה | נהגה כהגיית כ"ף דגושה |
| Ll | נהגה כהגיית למ"ד | נהגה כהגיית למ"ד |
| Łł | נהגה כהגיית ו"ו עיצורית עם הלשון אל אחורי השיניים | נהגה כהגיית ו"ו עיצורית עם הלשון אל אחורי השיניים |
| Mm | נהגה כהגיית מ"ם | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | נהגה כהגיית נו"ן | נהגה כהגיית נו"ן |
| Ńń | נהגה כנו"ן מרוככת | נהגה כנו"ן מרוככת |
| Pp | נהגה כהגיית פ"ה דגושה | נהגה כהגיית פ"ה דגושה |
| Rr | נהגה כהגיית רי"ש | נהגה כהגיית רי"ש |
| Ŕŕ | נהגה כרי"ש מרוככת | |
| Řř | נהגה כצליל בין שי"ן ימנית לרי"ש, מופיע לאחר העיצורים:p, t ו-k | |
| Ss | נהגה כהגיית סמ"ך | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Śś | נהגה כהגיית שי"ן שמאלית בעבר(סמ"ך מרוככת) | נהגה כהגיית שי"ן שמאלית בעבר(סמ"ך מרוככת) |
| Šš | נהגה כשי"ן שינית-חיכית כמו צליל באנגלית | נהגה כשי"ן שינית כמו לצליל בפולנית |
| Tt | נהגה כהגיית ת"ו דגושה | נהגה כהגיית ת"ו דגושה |
| Ww | נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לאחר תנועה נהגה כהגיית בי"ת רפה בכל מקום אחר |
נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לאחר תנועה ובראש מילה בראש מילה נשמע מאוד חלש וכמעט שאינו נהגה בכל מקום אחר נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Zz | נהגה כהגיית זי"ן | נהגה כהגיית זי"ן |
| Źź | נהגה כזי"ן מרוככת | |
| Žž | נהגה כ-ז' שיני-חיכי כמו צליל זה באנגלית | נהגה כ-ז' שיני כמו צליל זה בפולנית |
| התנועות | ||
| הסימון הגראפי | הערך הפונטי בסורבית העילית (hornjoserbsce) |
הערך הפונטי בסורבית התחתית (dolnoserbski) |
| Aa | נהגית כהגיית פתח | נהגית כהגיית פתח |
| Ee | נהגית כצרה פתוח | נהגית כצרה פתוח |
| Ĕĕ | נהגית כהגיית צרה | נהגית כהגיית צרה |
| Ii | נהגית כהגיית חיריק | נהגית כהגיית חיריק |
| Oo | נהגית כחולם פתוח | נהגית כחולם פתוח |
| Óó | נהגית כהגיית חולם | |
| Uu | נהגית כהגיית קובוץ | נהגית כהגיית קובוץ |
| Yy | נהגית כחיריק עמוק | נהגית כחיריק עמוק |
