New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
שפות (לפי מספר דוברים) - ויקיפדיה

שפות (לפי מספר דוברים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

100 השפות המדוברות ביותר בעולם לפי מספר דובריהן. מוצגת החלוקה לדוברים לפי שפת אם, שפה שנייה וכן המדינות בהן כל שפה מדוברת. מקור הנתונים באתר הבלשנות Ethnolog.

100 השפות המדוברות בעולם
מס' שפה מדינות דוברות השפה דוברים שזו שפת אמם (במיליונים) דוברים שזו שפתם השנייה (במיליונים) סה"כ דוברי השפה (במיליונים)
1. מנדרינית סין, מלזיה, פיליפינים, ברוניי, תאילנד, אינדונזיה, מונגוליה, סינגפור, טייוואן, קנדה, דרום אפריקה. 873 178 1,051
2. אנגלית[1] ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, דרום אפריקה, אירלנד, קנדה וניו זילנד כשפה ראשית. השפה מדוברת גם בבליז, בוצוואנה, ברוניי, קמרון, אריתראה, אתיופיה, פיג'י, גמביה, גיאנה, הודו, ישראל, לסותו, ליבריה, מלזיה, נמיביה, נאורו, פלאו, פפואה ניו גיני, פיליפינים, סמואה, איי סיישל, סיירה לאון, סינגפור, איי שלמה, סומליה, מיקרונזיה, סורינאם, סווזילנד, טונגה, ונואטו, זימבבואה ומקומות נוספים. 309 199 508
3. הינדי הודו, נפאל, סינגפור, דרום אפריקה, אוגנדה. 364 120 484
4. ספרדית ספרד, מקסיקו, ארגנטינה, פרו, בוליביה, אורוגוואי, אקוודור, גואטמלה, קוסטה ריקה, ניקרגואה, הונדורס, פנמה, צ'ילה, אל סלבדור, קולומביה, ונצואלה, האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית, קובה, אנדורה, בליז, מרוקו, פראגוואי, טוניסיה, ארצות הברית ומספר מדינות באפריקה. 322 60 382
5. רוסית רוסיה, אוקראינה, בלארוס, סין, מונגוליה, ארצות הברית, ישראל ורפובליקות של ברית המועצות לשעבר. 145 110 255
6. ערבית[2] מצרים, סודאן, אלג'יריה, מרוקו, טוניסיה, לוב, ערב הסעודית, סוריה, ירדן, לבנון, תימן, עיראק, איחוד האמירויות, עומאן, קטאר, בחריין, כוויית, צרפת, ארצות הברית וישראל. 206 40 246
7. צרפתית צרפת, קנדה, לוכסמבורג, מונאקו, בלגיה, שווייץ, אלג'יריה, לבנון ועוד קולוניות צרפתיות לשעבר, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון. 90 150 240
8. פורטוגזית פורטוגל, ברזיל, מוזמביק, אנגולה, גיניאה ביסאו, קייפ ורדה, צרפת וסאו טומה ופרינסיפה. 200 20 220
9. בנגלית בנגלדש, הודו וסינגפור. 171 40 211
10. אינדונזית אינדונזיה, מלזיה וסינגפור. 23 140 163
11. גרמנית[3]. גרמניה, אוסטריה, שווייץ, לוכסמבורג, ליכטנשטיין, בלגיה, קנדה, ארצות הברית, בוליביה, קזחסטן, צרפת, הונגריה, פולין, רומניה, פראגוואי, דנמרק, איטליה, רוסיה, סלובקיה, נמיביה וצ'כיה. 100 28 128
12. יפנית יפן וסינגפור. 122 1 123
13. אורדו אפגניסטן, הודו, מאוריציוס, דרום אפריקה, תאילנד ופקיסטן. 61 43 104
14. איטלקית[4] איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן, שווייץ, ארצות הברית, סומליה, לוב, סלובניה, צרפת, קרואטיה, קנדה ואריתראה. 61 39 100
15. פונג'אבית[5] הודו, פקיסטן, סינגפור וקניה. 89 - 89
16. סינית (וו - Wu) סין. 77 - 77
17. ג'אווית אינדונזיה, מלזיה וסינגפור. 76 - 76
18. טלוגו הודו וסינגפור. 70 5 75
19. טמילית הודו, סרי לנקה, מלזיה, מאוריציוס, דרום אפריקה וסינגפור. 66 8 74
20. מרטהי הודו. 68 3 71
21. וייטנאמית ויטנאם, סין, קמבודיה וארצות הברית. 67 - 67
22. קוריאנית דרום קוריאה, צפון קוריאה, סין, יפן, קזחסטן, ויטנאם, אוזבקיסטן, סינגפור, תאילנד וארצות הברית. 67 - 67
23. תאילנדית תאילנד וסינגפור. 20 40 60
24. קנטונזית סין, סינגפור, תאילנד, מלזיה, פיליפינים, קנדה, ויטנאם, ברוניי, קוסטה ריקה, פנמה ואינדונזיה. 55 - 55
25. תורכית תורכיה, קפריסין, גרמניה, בולגריה, רומניה, מקדוניה, יוון ואוזבקיסטן. 51 - 51
26. פולנית פולין, צ'כיה, אוקראינה, סלובקיה, גרמניה ורומניה. 50 - 50
27. פאשטו[6] פקיסטן ואפגניסטן. 20 29 49
28. סינית (מין - min) סין, טאיוואן, מלזיה, פיליפינים, תאילנד, סינגפור, ברוניי ואינדונזיה. 46 - 46
29. גוג'ראטית הודו, פקיסטן, קניה, טנזניה, זמביה, זימבבואה, דרום אפריקה, אוגנדה וסינגפור. 46 - 46
30. סינית (ג'ין - Jinyu) סין. 45 - 45
31. קנאדה הודו. 35 9 44
32. בורמזית מיאנמר ובנגלדש. 32 10 42
33. אוקראינית אוקראינה, רוסיה, פולין וסלובקיה. 39 - 39
34. אזרית[7] אזרבייג'אן, עיראק, איראן, תורכיה, אפגניסטן וסוריה. 31 8 39
35. האוסה בנין, בורקינה פאסו, קמרון, גאנה, ניז'ר, ניגריה, סודאן וטוגו. 24 15 39
36. סינית (שיאנג - Xiang) סין. 36 - 36
37. מאלאיאלאם הודו וסינגפור. 36 - 36
38. פרסית[8] איראן, עיראק, קטאר, טג'יקיסטן, אפגניסטן, איחוד האמירויות ועומאן. 32 - 32
39. אורייה הודו. 32 - 32
40. סוואהילית[9] קניה, טנזניה, איי קומורו, בורונדי, אוגנדה, רואנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, סומליה ודרום אפריקה. 1 29 30
41. אורומו אתיופיה וקניה. 18 12 30
42. סינית (האקה - Hakka) סין, מלזיה, טאיוואן, סינגפור וברוניי. 30 - 30
43. סונדנזית אינדונזיה. 27 - 27
44. בוג'פורי הודו, נפאל, מאוריציוס. 27 - 27
45. זולו דרום אפריקה, זימבבואה, בוצוואנה, סווזילנד וטנזניה. 10 15 25
46. מאיתילי הודו ונפאל. 25 - 25
47. רומנית רומניה, הונגריה, אוקראינה, מולדובה, סרביה וישראל. 23 - 23
48. אמהרית אתיופיה ואריתריאה. 17 4 21
49. סינדהית הודו, סינגפור, פקיסטן ואפגניסטן. 21 - 21
50. יורובה ניגריה ובנין. 19 2 21
51. מלאית מלזיה, סינגפור, אינדונזיה, תאילנד, מיאנמר וברוניי. 18 3 21
52. סינית (גאן - Gan) סין. 21 - 21
53. אוואדהי. הודו ונפאל. 21 - 21
54. הולנדית הולנד, בלגיה, סורינאם, האנטילים ההולנדיים, ארובה, אינדונזיה, צרפת וגרמניה. 17 4 21
55. סבואנו פיליפינים. 20 - 20
56. אוזבקית. אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, קזחסטן, אפגניסטן, פקיסטן, רוסיה, אוקראינה, תורכיה וסין. 20 - 20
57. לאית לאוס, תאילנד וארצות הברית. 19 - 19
58. איבו ניגריה. 18 - 18
59. מלגשית מדגסקר. 17 - 17
60. נפאלית נפאל, הודו, בהוטן ומיאנמר. 17 - 17
61. כורדית איראן, עיראק ותורכיה. 16 - 16
62. אפריקאנס דרום אפריקה, נמיביה ובוצוואנה. 6 10 16
63. ח'מרית קמבודיה, צרפת, אוסטרליה, ארצות הברית, ויטנאם, לאוס ותאילנד. 14 1 15
64. אסאמית הודו, בנגלדש ובהוטן. 15 - 15
65. סינהאלית סרי לנקה, קנדה, האיים המלדיביים ואיחוד האמירויות. 13 2 15
66. סינית (ז'ואנג - Zhuang) סין. 14 - 14
67. מדורזית אינדונזיה. 14 - 14
68. הונגרית הונגריה, רומניה, סרביה, סלובקיה ואוקראינה. 14 - 14
69. פולאנית בנין, בורקינה פאסו, הרפובליקה המרכז אפריקאית, צ'אד, קמרון, גמביה, גאנה, גינאה, גינאה ביסאו, מאלי, מאוריטניה, ניז'ר, ניגריה, סנגל, סיירה ליאון, סודאן וטוגו. 13 - 13
70. סומלית סומליה ואתיופיה. 13 - 13
71. צ'כית צ'כיה, סלובקיה, הונגריה, פולין, רומניה, אוקראינה, אוסטריה, בולגריה, קנדה וארצות הברית. 12 - 12
72. יוונית יוון, קפריסין, אלבניה, בולגריה, אוסטרליה, אוסטריה, גרמניה, איטליה, מצרים, רומניה, קנדה וארצות הברית. 12 - 12
73. שונה זימבבואה. 10 2 12
74. קטלונית ספרד - בעיקר חבלי הארץ קטלוניה, ולנסיה והאיים הבלאריים. קהילות נוספות באנדורה, צרפת ואיטליה. 7 5 12
75. סרבית סרביה, מונטנגרו, אלבניה, בוסניה והרצגובינה, מקדוניה, רומניה, רוסיה וטורקיה. 11 - 11
76. קצ'ואה פרו, בוליביה ואקוודור. 10 1 11
77. היליגיינון פיליפינים. 7 4 11
78. צ'יצ'ווה מלאווי, זמביה, מוזמביק וזימבבואה. 9 1 10
79. אלבנית אלבניה, מקדוניה וסרביה. קהילות קטנות גם באיטליה ויוון. 9 1 10
80. אילוקאנית פיליפינים וארצות הברית. 8 2 10
81. בלארוסית בלארוס, קזחסטן, אוקראינה, לטביה, ליטא, פולין ורוסיה. 9 - 9
82. בולגרית בולגריה ומולדובה. 9 - 9
83. שבדית שבדיה ופינלנד. 9 - 9
84. קונגו קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ואנגולה. 9 - 9
85. אקאן גאנה. 8 1 9
86. לומברדית חבל לומברדיה שבצפון איטליה. 8 1 9
87. קזחית קזחסטן, סין, גרמניה, מונגוליה, אפגניסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן. 8 - 8
88. סינית (יי - Yi) סין. 8 - 8
89. אויגור סין וקזחסטן. 8 - 8
90. עברית[10] ישראל, הרשות הפלסטינית וארצות הברית. 7 1 8
91. נפוליטנית חבל קמפניה שבדרום איטליה. 7 1 8
92. חוסה דרום אפריקה ולסותו. 7 1 8
93. צ'ילובה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. 7 1 8
94. סינית (המונג - Hmong) סין, לאוס, ויטנאם, ארצות הברית וצרפת. 5 3 8
95. קירירואנדה רואנדה, אוגנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. 7 - 7
96. מינאנגקבאו אינדונזיה (בעיקר בסומטרה). 7 - 7
97. טיגריניה אתיופיה ואריתריאה. 7 - 7
98. בלוצ'ית איראן, פקיסטן, אפגניסטן, עומאן ואיחוד האמירויות. 6 1 7
99. ארמנית ארמניה, אזרבייג'אן (חבל נגורנו קרבאך), גאורגיה, לבנון, סוריה וצרפת. 6 1 7
100. טורקמנית טורקמניסטן, איראן ואפגניסטן. 6 1 7

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ קיימות הערכות כי קיימים עד כמיליארד דוברי אנגלית בעולם, אולם מרביתם אינם מסוגלים לנהל שיחה שוטפת באנגלית רהוטה.
  2. ^ השפה הערבית מחולקת ללהגים שונים המדוברים במדינות ערב. שני הזרמים העיקריים של השפה נחלקים לאל-משרק (ערבית מזרחית, שלהגיה מדוברים בסעודיה, מצרים, לבנון, סוריה ועוד) ואל-מע'רב (ערבית מערבית - מדוברת מערבית למצרים, בעיקר במרוקו, טוניסיה ואלג'יריה). ההתייחסות ברשימה היא לכלל דוברי הערבית בעולם.
  3. ^ הלשון הגרמנית היא הלשון המדוברת יותר בארצות האיחוד האירופי. לנתונים נוספים על שפות האיחוד האירופי הקלק כאן
  4. ^ לפי אתנולוג, נחשבים רבים מתושבי איטליה דוברי האיטלקית כדוברים שזוהי שפתם השנייה, כאשר שפתם הראשונה היא לכאורה דיאלקט מקומי אחר (כגון לומברדית או נפוליטנית). למרות זאת, מרבית התושבים האלה דוברי איטלקית ברמת שפת אם.
  5. ^ השפה הפונג'אבית מחולקת לפונג'אבית מערבית (כ-60 מיליון דוברים) ופונג'אבית מזרחית (כ-29 מיליון דוברים).
  6. ^ השפה הפאשטונית נחלקת לשלושה זרמים עיקריים: צפונית (10 מיליון דוברים) דרומית (3 מיליון דוברים) ומרכזית (8 מיליון דוברים).
  7. ^ קיימות שתי שפות דומות המכונות אזרית: האחת היא אזרית צפונית, השפה הרשמית באזרבייג'אן, שסך כל דובריה עומד על כ-15 מיליון דוברים הן כשפת אם והן כשפה שנייה. שפה זו נכתבה בעבר באלפבית הקירילי ואילו כיום היא נכתבת לרוב באלפבית הלטיני. השפה השנייה היא אזרית דרומית, והיא נפוצה יותר (כ-25 מיליון דוברים). שפה זו מדוברת בעיקר בחלקים הצפוניים של איראן ועיראק, וכן באזורים בהם מתגורר מיעוט אזרי בתורכיה.
  8. ^ השפה הפרסית (Farsi - فارسی) נחלקת לפרסית מערבית (24 מיליון דוברים) ופרסית מזרחית (8 מיליון דוברים). הפרסית המערבית נחלקת ליותר מ-10 להגים שונים.
  9. ^ קשה לאמוד את מספר דובריה של השפה הסוואהילית. זוהי שפה שרוב דובריה דוברים אותה כשפה שנייה, וזאת משום שזוהי שפה שנועדה לקשר בין דוברי שפות שבטיות שונות במזרח אפריקה (בדומה לעברית שגישרה בארץ ישראל של ימי המנדט הבריטי בין עולים יהודים ממדינות שונות ברחבי העולם). אומדנים שונים מדברים על בין 25-35 מיליון דוברי סוואהילית שוטפת (שפת אם או שפה שנייה) ועוד 10-15 דוברי סוואהילית ברמת תקשורת בסיסית.
  10. ^ כ-7 מיליון דוברי עברית ישראלית חיים היום בעולם, מרביתם בישראל. השפה מדוברת גם בפי יורדים המתגוררים במדינות שונות בעולם, בעיקר בארצות הברית. תלמידים יהודים בחלק מהקהילות היהודיות בעולם, בעיקר בקנדה, ארגנטינה ומקסיקו, לומדים עברית בבית הספר ומגיעים לרמת תקשורת טובה בעברית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu