סחר בבני אדם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סחר בבני אדם הוא ביצוע של גיוס, העברה, מתן מחסה או קבלה של אנשים לצורך ניצולם. סחר בבני אדם כולל תהליך של שימוש באמצעים בלתי חוקיים כמו שימוש בכוח או איום בשימוש בו, או באמצעים אחרים כמו כפייה, חטיפה, הונאה או רמייה.
בניצול הכוונה לניצול מיני כמו זנות, העסקה בכפייה, עבדות או נהלים דומים לעבדות, וכן לסחר באיברים להשתלה.[1]
סחר בבני אדם כולל בהרבה מקרים הברחת בני אדם ממדינות עניות אל מדינות עשירות. התהליך מנצל את הפערים העצומים ברמת החיים בין מדינות עניות למדינות עשירות. הסוחרים מרמים את הקרבנות וגורמים להם להאמין שבמדינה אליה יקחו אותם יוכלו לעבוד בעבודה מכובדת כמו אומנת, או להרוויח סכומים גדולים של כסף ולהעלות את רמת החיים שלהם. על פי עדויות, לעתים קרובות נעשה שימוש גם באלימות פיזית כנגד הקרבנות.
קרבנות הסחר מוברחים לארץ היעד ושם הם מוחזקים בתנאים קשים, שכוללים כליאה או איומים והחרמת דרכונים על ידי המעסיקים שלהם. המבריחים משכנעים את הקרבנות כי הם חייבים למבריחים תשלום על הברחתם לארץ היעד ותשלום זה נגבה באמצעות עבודה. גובה החוב וכמות העבודה הנדרשת כדי לשלם אותו נקבעים על ידי המעסיקים, בצורה שרירותית ולעתים מעורפלת בכוונה. מצבם של הקורבנות רע במיוחד, יחסית לסוגי ניצול אחרים, בגלל הפער התרבותי בין תרבותו של הקורבן לתרבות המקום אליו הגיע. לקורבנות בדרך כלל יש נגישות נמוכה מאוד למידע ולסיוע, דבר המקל על המנצלים אותם ומהווה תמריץ לניצול בני אדם בדרך זו.
תוכן עניינים |
[עריכה] סחר בבני אדם מול עבדות והעסקה תמורת תשלום מוסכם
לסחר בבני אדם מאפיינים דומים למאפייניה של העבדות, אך בשונה ממנה, סחר בבני אדם נעשה במקומות שבהם אין לגיטימציה לצורה זו של העסקה ואין מנהג רווח של עבדות.
לעתים נערכת השוואה בין העסקת בני אדם באופן רגיל, תמורת תשלום מוסכם, לבין סחר בבני אדם. תופעת הסחר בבני אדם מקיפה אך ורק מקרים של העסקה בכפייה ולא נכללים בה מקרים בהם המועסק הסכים, מסיבות שונות, לכל תנאי ההעסקה. יש המשתמשים במושג סחר בבני אדם כדי להמחיש, בצורה מטאפורית, את כוחו של השוק החופשי בו אנשים מגיעים עד כדי "מכירת עצמם" (בהסכמה), אך במונח המשפטי המקובל "סחר בבני אדם" לא נכלל פירוש מטאפורי זה.
גם אם החוק שולל באופן קוגנטי העסקה מסוג מסוים (כגון זנות או עבודה תמורת תשלום נמוך משכר המינימום) מטעמים של הגנה על הפרט מפני הסחר בו, לא תחשב עבירה על חוקים אלה כעבירת סחר בבני אדם.
[עריכה] היקף התופעה
מנתוני 2004 של מחלקת המדינה של ארצות הברית, העוקבת אחר הסחר בבני אדם ברחבי העולם, עולה כי היקף הסחר בבני אדם ברחבי העולם הוא בין 600,000 ל- 800,000 איש בשנה [1]. נתונים אלו הופיעו גם בדו"ח של שנת 2006. על פי נתונים אלה, 80% מהקורבנות הן נשים, והמטרה העיקרית של סחר בבני אדם היא ניצול מיני.
בשנת 2005 פרסם ארגון העבודה הבינלאומי מחקר מקיף בנושא סחר בבני אדם. מנתוניו עולה כי בעולם ישנם לפחות 2.4 מיליון קרבנות של סחר בבני אדם. היקף הסחר בבני אדם הוא כ- 32 מליארד דולרים בשנה.
משרד המשפטים מעריך כי היקף הסחר בבני אדם בישראל הוא כ 2,000-3,000 אנשים בשנה. גם המחקר של האו"ם וגם נתוני מחלקת המדינה של ארצות הברית מציינים כי ישראל היא מהמדינות בהן היקף הסחר בבני אדם גדול ביותר.
[עריכה] עמדת האו"ם בנושא סחר בבני אדם
בשנת 2000 נחתם באו"ם פרוטוקול האו"ם למניעה ומיגור של הסחר בבני אדם, ובייחוד נשים וילדים. פרוטוקול זה משלים את אמנת האו"ם נגד הפשע המאורגן הבינלאומי [2]. המדינות החתומות על פרוטוקול זה התחייבו לפעול למען מטרות אלו מתוך הכרה בכך שמדובר בפשעים שהיקפם גדול יותר מהפעילות במדינה זו או אחרת ולשם כך נדרשים מאמצים משולבים.
[עריכה] המצב המשפטי בישראל
בשנת 2000 תוקן חוק העונשין בישראל על מנת שיכלול במפורש איסור על סחר בבני אדם וישית על הסוחרים עונשים כבדים:
"המוכר או קונה אדם להעסקתו בזנות או המתווך למכירה או קנייה כאמור, דינו מאסר שש עשרה שנים... הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות, דינו מאסר עשר שנים..."
בשנת 2006 נערכו תיקונים נוספים לחוק על מנת שיכלול סוגים שונים של סחר בבני אדם. כמו כן, הוחמרו העונשים, העונש על סחר בבני אדם הוגדל לעד 20 שנות מאסר, ונוספו הוראות מפורשות באשר לעיכוב דרכונים ופעולות ספציפיות אחרות הקשורות לסחר בבני אדם.
בשנת 2006 שונתה המדיניות במשרד הפנים בנוגע לקורבנות הסחר. לאחר שנים בהן לא ניתן כל סעד הומניטרי או משפטי לקרבנות הסחר שונתה המדיניות על מנת שיתאפשר טיפול זריז במקרים אלו ותינתן אשרת שהייה ועבודה לקורבנות.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ההגדרה לקוחה מדיון של העצרת הכללית של האו"ם בשנת 2000, ראו עמוד 54 במסמך זה
[עריכה] לקריאה נוספת
- יוסי דהאן ונעמי לבנקרון, סחר בנשים בישראל, תאוריה וביקורת 24: 9-44.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על סחר בבני אדם, מתוך אתר משרד המשפטים
- trafficking in human beings, באתר האו"ם
- הערכת הפעילות של הרשויות ועובדות מהשטח על הסחר בבני אדם למטרות זנות בישראל, מכון תודעה
- מסמכים מהאו"ם לגבי סחר בבני אדם
- תוכנית הממשלה למאבק בסחר למטרות עבדות: דירות מסתור ותביעת מעסיקים רותי סיני, הארץ , 21.02.2007
