עזרא הסופר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בעזרא הסופר המופיע בתנ"ך. לערך העוסק בערכים נוספים בעלי שם דומה, ראו עזרא (פירושונים).
ממנהיגי היהודים בתקופת בית שני.
בשנת 457 לפני הספירה עלה מבבל לירושלים כשבידו סמכויות שיפוט שניתנו לו על ידי ארתחשסתא מלך פרס. כשעלה עזרא לארץ ישראל גילה כי היהודים היושבים בארץ לא נבדלו מן הגויים, והתחתנו עם העמים השכנים. כדי למנוע התבוללות אסף עזרא את כל העם לירושלים והשביע אותם להיפרד מהנשים הנוכריות. כדי להציב חיץ בין היהודים ובין העמים האחרים שישבו בארץ, נקט עזרא את הפעולות הבאות:
- החלפת הכתב העברי המקורי, שנשמר עד ימינו בידי השומרונים, בכתב האשורי המרובע.
- החלפת שמות החודשים העבריים ( אביב, זיו, ירח איתנים, בול, וכו') בשמות החודשים המוכרים לנו כיום, שהם למעשה שמות אשוריים - בבליים.
על עזרא נאמר כי ראויה הייתה התורה להנתן על ידו, אלא שבא משה רבנו וקדמו. עזרא הנביא מת ביום ט' בטבת ומאחר שיום זה סמוך לעשרה בטבת, יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים, צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו.
לפי עדותו של יוסף בן מתתיהו בספר קדמוניות היהודים, נקבר עזרא בירושלים. מסורת אחרת מזהה את קברו של עזרא בעיר סמרה בפרס.
[עריכה] תקנות עזרא
חז"ל מונים עשר תקנות שנתקנו לעם ישראל על ידי עזרא, והם ( ע"פ תלמוד בבלי ברכות כ"ב:; ובבא קמא פ"ב.):
- שיקראו בתורה בימים שני וחמישי, וכן בתפילת מנחה של שבת. הקריאה בימי שני וחמישי נועדה למנוע מצב של שלושה ימים רצופים בלא קריאה בתורה, והקריאה במנחה בשבת נועדה לאלו שלא יכולים להגיע לקריאה בימי החול.
- שיקראו את הקללות לבני ישראל אם יפרו את התורה (התוכחה), הכתובות בספר ויקרא לפני חג השבועות ואת הכתובות בספר דברים לפני ראש השנה, על מנת שתכלה שנה וקללותיה (מגילה לא:). תקנה זאת מתאימה יותר לסדר קריאת פרשת השבוע במסורת הבבלית ולא למסורת הארץ ישראלית של סיום התורה כל שלוש שנים.
- שבתי הדין יישבו בימי שני וחמישי מתכנסים העם לעיירות (כתובת ג.).
- שיכבסו את הבגדים בימי חמישי כדי שביום שישי יהיו פנויים להכנות האחרות לשבת.
- שיאכלו שום בערבי שבת, כי השום מרבה את הזרע.
- שתהא אישה משכימה בבוקר ואופה כדי שיהיה לחם מצוי בבית עבור העניים.
- שנשים תלבשנה סינר משום צניעות.
- שתהא אשה חופפת וטובלת.
- שרוכלים יעברו ממקום למקום וימכרו תכשיטי נשים כדי שהנשים מצאנה חן בעיני בעליהן. תקנה זאת מונעת מסוחרי המקום למנוע תחרות מצד רוכלים אשר אינם כפופים למיסי המקום.
- שבעל קרי לא ילמד תורה לפני שיטבול.
