עטרות חתנים וכלות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה מועמד לאיחוד לתוך הערך "חופה וקידושין" ערך זה דן בנושא של הערך חופה וקידושין וככל הנראה מוסיף עליו מידע. מסיבה זו, יש לאחד את שני הערכים. (דיון) |
קישוטים שנהגו להניח בעבר בעת החופה.
החתן היה מניח על ראשו עטרה של הדס או של ורד. הכלה ענדה בראשה עטרה של זהב בה הייתה מצוירת ירושלים של זהב, עליה היה החתן מניח טלית צבעונית.
לאחר עליית אספסיאנוס על ירושלים, אסרו חז"ל את העטרות חתנים בכלל ואת עטרות הכלות אסרו רק כשהן עשויות מדברים יקרים, הביאו ראיה לכך מהפסוקים "נפלה עטרת ראשנו" {איכה ה, טז} ומהכתוב "הסיר מצנפת והרים העטרה" {יחזקאל כא, לא}, כיוון שהוסרה המצנפת מראשו של כהן גדול בחורבן - יש להרים את העטרה מראשיהם של החתנים.