עמק המלכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמק המלכים או וואדי אל מוּלוּכּ (בערבית: وادي الملوك) הוא עמק הנמצא במצרים ובו קברים אשר נבנו לפרעוני הממלכה החדשה, שליטי השושלות ה-18 עד ה-20.
העמק ממוקם בגדתו המערבית של נהר הנילוס ממול תבי (לוקסור של ימינו). העמק מחולק בחלוקה פנימית לעמק מזרחי ועמק מערבי, כאשר מרבית הקברים המפורסמים ממוקמים בזה המזרחי. בעמק המערבי ישנו קבר אחד בלבד הפתוח לציבור הרחב והוא קברו של הפרעה איי, יורשו של תות ענח' אמון. הקבורה בעמק באה ככל הנראה לתת מענה לבעית שוד הקברים אשר נפוצה בקברים הקדומים של הפרעונים - הפירמידות.
העמק, אשר שימש כמקום קבורה מלכותי בין השנים 1539 לפנה"ס ל-1075 לפנה"ס, מכיל כ-60 קברי פרעונים. הראשון להקבר בתחומי בית הקברות הענק היה תחותמס השני והאחרון - רעמסס העשירי.
בתחילת דרכו שימש העמק גם כמקום קבורתם של אצילים נבחרים כמו גם של נשותיהם וילדיהם של הפרעונים. אולם בתקופת מלכותו של רעמסס הראשון החלה קבורת הנשים בעמק המלכות, אתר אשר הפך למקום קבורתן הקבוע של הנשים החשובות בממלכה.
כתובות קיר אשר נמצאו על קירותיהם של חלק מהקברים מעידות כי בתקופת האימפריה הרומית היה המקום ידוע והיווה אטרקציה תיירותית לבאי הממלכה.
