פאולו קואלו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא תקלדות, בעיות סגנון עברי, שימוש בשם פרטי של הסופר במקום שם משפחה, ניסוח לא ברור במשפט על הביקורת כלפיו. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
פאולו קואלו (בפורטוגזית: Paulo Coelho, יש להגות: פַאוּלוּ קוֹאֶליוּ; נולד 24 באוגוסט 1947) - סופר ברזילאי. פרסם עד כה (2006) מספר ספרים שזיכו אותו בפרסים ספרותיים יוקרתיים. המוכר מביניהם הוא האלכימאי.
[עריכה] ביוגרפיה
פאולו קואלו נולד ב-1947 לאב מהנדס ולאם עקרת בית. בגיל שבע החל את לימודיו בבית ספר ישועי בריו דה ז'נרו, שם התגלו כישוריו הספרותיים. הוריו התנגדו לרצונו להפוך לסופר, ומאחר שייחסו את התנהגותו החריגה וכמיהתו לכתיבה לקיומה של מחלת נפש כלשהי, בגיל 17 הוריו אשפזו אותו בבית חולים פסכיאטרי, שם עבר בין השאר גם טיפולים במכות חשמל.
לאחר שחרורו מבית-החולים, חבר פאולו לתיאטרון וכן מצא עיסוק כעיתונאי.
הוריו לא קיבלו את התנהגותו וכפו עליו סידרת טיפולים נוספת, שבסיומה פסיכיאטר שהוזמן על ידי המשפחה קבע כי פאולו יציב בנפשו. שלושים שנה מאוחר יותר כתב פאולו את "ורוניקה מחליטה למות" העוסק באותם הנושאים של תחושת הבדידות והניכור, חיפוש עצמי, מוסד לחולי-נפש והרצון למות. פאולו המשיך לעסוק בתיאטרון ונשאב לסצינת ההיפים שפרחה בשנות השישים והכתה שורשים בברזיל על אף המשטר הצבאי ששלט אז במדינה. פאולו האריך שערו, צרך סמים וסירב לשאת עימו תעודת זהות. באותה תקופה פרסם מגזין משל עצמו ממנו ראו אור רק שני גיליונות, וכן חבר למוזיקאי רואל סייקס וכתב את מילים לשיריו. אלבומם השני היה הצלחה אדירה ומכר למעלה מ-500,000 עותקים. פאולו וראול עבדו והופיעו יחד עד 1976, בהן כתב פאולו למעלה מ-60 שירים והשפיע רבות על הרוק הברזילאי.
בשנת 1973 פאולו וראול הפיצו את הרעיון של הקמת ארגון אנרכיסט -"Alternative Society", המבוסס על תורת הקפיטליסטית אשר תעניק חופש לאינדיבידואלים ותגן על זכויות יוצרים ובנוסף עסק ב"מאגיה שחורה". בהמשך תיאר פאולו את התנסותו במאגיה שחורה בספרו "הוולקירים" .
באותה תקופה פרסם הצמד גם סדרת רצועות קומיקס בשם "Kring-Ha" אשר במהותה קוראת לחופש. המשטר הדיקטטורי ראה בפרסום זה חתרנות והשניים נעצרו ונכלאו. ראול שוחרר במהרה אולם קואלו ישב זמן ארוך יותר כיוון שנחשב ל"מוח" שהצפין את החתרנות ברצועות הקומיקס.
יומיים לאחר שיחררו מן הכלא הוא שוב נעצר. לדבריו לעינוי במחנה צבאי. פאולו מספר ששוחרר כעבור מספר ימים וניצל מעונש מוות רק לאחר ששכנע את החיילים שהוא חולה-נפש ושכבר טופל במוסד סגור שלוש פעמים. לאחר שיחרורו התקבל לעבודה בחברת התקליטים "פוליגרם", שם הכיר את אשתו הראשונה. ב-1977 הזוג עבר ללונדון, ולאחר שנה חזרו לברזיל ופאולו קיבל תפקיד ניהולי בחברת תקליטים אחרת, CBS. שיגרה זו שרדה רק עוד שלושה חודשים שאחריהם פאולו התפטר מעבודתו ונפרד מאשתו. ב-1979 פגש חברה ותיקה בשם כריסטינה , לה נישא מאוחר יותר.
קואלו וכריסטינה טיילו באירופה וביקרו במספר מדינות, ובהם גרמניה (במחנה הריכוז דכאו, שם היה לפאולו חיזיון בו אדם נגלה לפניו; חודשיים מאוחר יותר פגש את אותו אדם בבית קפה באמסטרדם ואותו האדם, שאת זהותו אין פאולו יודע, יעץ לו לחזור ללימודיו הקתוליים וללכת בדרך סנטיאגו, דרך צליינים מימי הביניים המוליכה בין צרפת לספרד. פאולו אכן חזר להעמיק בלימודי הנצרות וסמליה וצעד בדרך הצליינים).
ב-1987 פרסם פאולו את הספר "יומנו של מכשף" אשר עלילתו מספרת את סיפור הליכתו של הסופר עצמו בדרך הצליינים העתיקה והיא נעה בין דמיון למציאות ומשלבת תרגילים רוחניים אשר גם הקורא יכול לקיים. הספר יצא לאור בהוצאה ברזילאית קטנה וזכה לביקורות מעטות אולם אט אט זכה להכרה ונמכר בהצלחה רבה. ב-1988 פאולו כתב את יצירת המופת שלו "האלכימאי". הספר היה "שונה" ומטעה בחזות ראשונה בפשטות הסגנון ובקוצר היריעה. מהמהדורה הראשונה נמכרו רק 900 עותקים והמוציא לאור החליט אז שלא להדפיס אותו יותר. פאולו לא נכנע והמשיך להיאבק על חלומו להוציא את הספר לאור, ומצא מוציא לאור גדול יותר שהתעניין ביצירה.
"האלכימאי" שבר את כל שיאי המכירות של סופרים ברזילאים ושל ספרות שמקורה בשפה הפורטוגזית ונכנס לספר השיאים של גינס. ב-1993 פרסמה ההוצאה האמריקאית HarperCollins מהדורה ראשונה של הספר וWarner Brothers רכשה עליו את זכויות על הסרט.
ב-1990 הוא פרסם את "Brida", אשר זכה להד תקשורתי נרחב, שבעקבותיו הפכו שני ספריו הקודמים "האלכימאי" ו"יומנו של מכשף" לפופולריים ואילו "Brida" נשכח (לא תורגם לעברית). בספטמבר 1999 פאולו ביקר בישראל ובמאי 2000 ביקר באיראן, והיה לסופר הלא-מוסלמי הראשון שערך במדינה ביקור רשמי מאז 1979. טרם הגעתו למדינה, נמכרו באיראן למעלה ממיליון עותקים פיראטיים של הספר "האלכימאי". ב-1996 חנך מוסד על שמו בעיר מגוריו ריו דה ז'נירו, שייעודו תמיכה ומתן הזדמנות למוזנחי החברה הברזילאית, ובעיקר לזקנים וילדים.
עם פרסום ספריו ושיווקם בממדים אדירים הפך פאולו לידוען בכל העולם וזכה לקבלת פנים נלהבות בכל אחת מהמדינות הרבות בהן ביקר.
פאולו משקיע רבות מזמנו בהשתתפות באירועים תרבותיים, ספרותיים ושיווקיים, מתן אלפי ראיונות לכלי תקשורת וחתימה על אלפים רבים של ספרים, ובין השאר נכח בארץ בחגיגת יום הולדתו השמונים של שמעון פרס.
ביולי 2002 נבחר לחבר מן המנין באקדמיה לשפה ולתרבות הברזילאית. למרות הצלחותיו הבחירה הייתה שנויה במחלוקת. המבקרים טענו שספריו אזוטריים ומיועדים לתועלתו האישית (self-help) ובנוסף שגיות דקדוק שתוקנו במהדורות המאוחרות יותר ובתרגום לשפות זרות מיתן את הביקורות הזרות.
פאולו פרסם באינטרנט סדרה של 365 קטעים קצרים אשר ראו אור על בסיס יומי. ניתן למצוא אותם בעברית ב-Ynet.
[עריכה] מספריו
- האלכימאי
- המדריך ללוחם האור
- אחת-עשרה דקות
- על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי
- השטן והעלמה פרים 2000
- יומנו של מכשף
- ורוניקה מחליטה למות
- הזאהיר (2005)
- קצרצרים - אוסף סיפורים ומשלים
- "ברידה" - 1990
- "הוולקירים" - 1992
- "ההר החמישי" (רומן) - 1995
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פאולו קואלו |
||
| ציטוטים בוויקיציטוט: האלכימאי |
