פיתאס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פִּיתֶאַס (Πυθέας) (בערך 380 לפנה"ס - בערך 310 לפנה"ס) היה גאוגרף ומגלה ארצות יווני. פיתאס, יליד מסליה (כיום מרסיי), שהייתה עיר יוונית בתקופה זו, עסק לפרנסתו במסחר. במסגרת מסעותיו הוא הקיף את בריטניה, וייתכן שהגיע אף צפונה יותר. בנוסף, פיתאס נחשב לראשון שקישר בין תופעת הגאות והשפל ובין הירח, והראשון שהבחין בכך שכוכב הצפון (פולאריס) לא מצביע בדיוק לכיוון צפון. ספרו "אודות האוקיינוס" (Περί του Ωκεανού) לא השתמר, וידיעותינו עליו מגיעות ממקורות מאוחרים יותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] המסע לבריטניה
השנה המדויקת בה יצא פיתאס למסע סביב האי הבריטי איננה ידועה. כיום משערים שהיה זה לאחר שנת 330 לפנה"ס. לא ברור אם הוא הפליג ממרסיי דרך הים התיכון ומיצר גיברלטר, משום שבאותה תקופה, השליטה במיצר גיברלטר הייתה בידי קרתגו. אנשי קרתגו לא אפשרו לספינות זרות לעבור דרך המיצר, ובכך קנו לעצמם שליטה במסחר הימי עם תושבי האי הבריטי. ייתכן שפיתאס חצה את גאליה (כיום צרפת) דרך היבשה ודרך נהרות, ויצא למסע הימי מהחוף המערבי של גאליה.
תחנתו הראשונה של פיתאס באי הבריטי, הייתה באזור הקרוי כיום קורנוול, אשר נמצא בקצה חצי האי הדרום מערבי של בריטניה. הוא עצר שם לצורך לימוד תהליך הפקת הבדיל ועיבודו. ההשערה הרווחת היא שמטרתו המוצהרת של פיתאס בצאתו למסע הייתה מסחר בבדיל, מתכת שהיוונים היו זקוקים לה לצורך יצירת ארד. פתיחת אפיק מסחר זה הייתה יכולה לתרום לעצמאות כלכלית של היוונים, ולא מן הנמנע שפיתאס יצא בשליחות רשמית למסע.
פיתאס המשיך צפונה דרך הים האירי, שמפריד בין האי הבריטי לאי האירי, ועצר במספר איים הפזורים לאורכו. פיתאס מכנה את תושבי האיים בשם פרטנים, כלומר "צבועים" או "מקועקעים" ביוונית. קרוב לוודאי, שזה המקור לשם הלטיני פיקטים, שבו כונו תושבי סקוטלנד על ידי הרומאים.
[עריכה] המשך המסע
פיתאס המשיך מבריטניה צפונה, ולאחר שישה ימי הפלגה הוא הגיע למקום המתואר על ידו כאי. אין וודאות לגבי זיהוי המקום, שנקרא בפי פיתאס תולה (Θούλη), וההצעות המודרניות מזכירות את איי שטלנד, איי פארו, חופי נורבגיה, או אפילו איסלנד הרחוקה יותר. המסלול של פיתאס בחלק זה של המסע איננו ודאי.
פיתאס, שנהג לערוך רישום מדויק של אורך היום בקווי רוחב שונים, חזה שייתכן מקום בו השמש לא שוקעת בקיץ. בעת ביקורו בתולה הוא מצא שאורך הלילה הקיצי היה שעתיים עד שלוש שעות בלבד. על תושבי תולה הוא מספר, שהם אוגרים את התבואה באסמים, אוכלים פירות, שותים חלב ומכינים משקה העשוי מדגנים ומדבש.
פיתאס מספר שבמרחק של יום הפלגה צפונה מחופי תולה הוא הגיע לים קפוא. ייתכן שהיה זה אוקיינוס הקרח הצפוני, ואם נכון הדבר, אז פיתאס היה היווני הראשון שחצה את חוג הקוטב הצפוני. פיתאס מתאר ים זה כתערובת של מים, קרח, אוויר וערפל, שאי אפשר להמשיך דרכה לא ברגל ולא בספינה.
בדרכו חזרה, הוא השלים את הקפת האי הבריטי, כאשר הפליג לאורך חופי גרמניה. בגרמניה הוא מתאר שני שבטים: גוטונים (ייתכן שהכוונה לגותים) וטווטונים. במרחק של יום הפלגה מחופי גרמניה הגיע פיתאס לאי, הנקרא בפיו אבלוס, שעל חופיו ניתן למצוא כמויות גדולות של ענבר. הוא מספר, שתושבי האי משתמשים בענבר הדרוש להם לבעירה, ואת היתר הם מוכרים לשכניהם הטווטונים. אין בידינו זיהוי מוחלט של האי, וגם המסלול המדויק שבו חזר פיתאס למסליה לא נהיר.
[עריכה] מקורות
הידע שלנו על פיתאס מגיע ממקורות עקיפים, משום שספרו "אודות האוקיינוס" לא השתמר. ספר זה, שהיווה לאחר מותו של פיתאס, מקור יחיד לתיאור מסעותיו, היה כנראה מונח מול עיניהם של מספר סופרים יוונים ורומאים. את מירב ידיעותינו על מסעות פיתאס אנו שואבים כיום מספריהם של סטראבון, פליניוס הזקן, דיודורוס מסיציליה ופוליביוס, שטרחו וציטטו קטעים מספרו של פיתאס. סופרים נוספים, כמו גמינוס מרודוס, מזכירים את קיומו של הספר, אך ממעטים במסירת פרטים על תוכנו.
כאז כן היום, החוקרים נחלקים בדעותיהם לגבי אמינות הסיפורים. סטראבון, למשל, מכנה את פיתאס שקרן, ואילו פליניוס הזקן לא מטיל ספק בקיומו של מקום בשם תולה. יש הנוקטים דרך ביניים, וטוענים שפיתאס בדה מליבו פרטים מסוימים, בעוד שרוב התיאורים אמינים.
[עריכה] מטבע לשון
הביטוי הלטיני אולטימה תולה (ultima Thule), שמשמעותו הגבול האחרון, מקורו בשם הארץ הצפונית, שאליה הגיע פיתאס במסעו צפונו. הביטוי משמש הן במובן ישיר של הנקודה הרחוקה ביותר לאורך המסלול הן במשמעות מושאלת של גבול או קצה, למשל לצורך ציון גבול היכולת, נקודת השיא או לחילופין נקודת השפל.
