פיתיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיתיה, דמות אדם המקשרת בין האל לבני האדם, כלומר שומעת את בקשות האדם ועונה בשם האל.
הפיתיה מוכרת לנו בעיקר מהמיתולוגיה היוונית, אם כי גם אפיפיור בנצרות או כהני דת בדתות וכתות שנות בעולם אף הם נכללים בהגדרת ה'פיתיה'. במיתולוגיה היוונית הייתה הפיתיה הדמות שקישרה בין האל לבין האדם באורקל. דמות זו הייתה כמעט תמיד אישה, מצוייה במקום מרוחק, באווירה מסתורית, לעתים בסביבת הרים, היוצרת אמון ופחד כאחד.
כשהאל רוצה להעביר מסר דרך הפיתיה הנתונה בשיכרון, הוא נכנס בגופה ומדבר מפיה. דבריה של הפיתיה בלתי מובנים לעתים קרובות: מפי הפיתיה נפלטות מילים מסתוריות, הנאמרות כחידה הניתנת לפירוש במספר דרכים. ייתכן אפילו שהמסקנות הנובעות מפירוש דברי הפיתיה יהיו רחוקות זו מזו באופן קיצוני. את הכוונה בדבריה של הפיתיה על האדם להסיק לבדו, ללא עזרתה.
הפיתיה המוכרת ביותר נזכרת במיתוסים בהם מסופר על האורקל מדלפי.
ייתכן שמושג הפיתיה קיים גם ביהדות. יש המפרשים את המילה 'קדֶשה', המוזכרת בתורה, כמילה נרדפת למילה פיתיה. בתורה יש איסור על ישראל להיות קדשים.
