פריז - רובא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריז - רובא הוא מירוץ אופני כביש חד יומי המתקיים באפריל, בכל שנה, בצפון צרפת. המירוץ נחשב כאחד מהמירוצים הקלאסיים החשובים ביותר ויש הרואים בו את המירוץ החד יומי הפופולרי ביותר בין חובבי ספורט האופניים. פרסומו של המירוץ, הידוע גם בכינוי "הגיהנום של הצפון", בא לו הודות לתנאי המסלול הקשים במיוחד. המירוץ הוא אחד מחמשת המונומנטים הנחשבים כמירוצים החד יומיים החשובים ביותר בעולם מירוצי האופניים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של המירוץ
מארגני המירוץ, שיצא לדרכו בפעם הראשונה בשנת 1896, היו יצרני הטקסטיל תאו ויאן ומוריס פרז. מטרת המירוץ הייתה לפרסם את הוולודרום החדש שנבנה אז ברובא ושעד היום משמש כאתר סיום המירוץ. בשנותיו הראשונות שימש המירוץ כמירוץ הכנה למירוץ הוותיק פריז - בורדו.
כאשר חובבי מירוצי האופניים משתמשים בכינויו של המירוץ "הגיהנום של הצפון" הם מתכוונים לקושי ולתלאות שעל הרוכבים לעבור עד אשר הם מגיעים לסיום. אולם, הכינוי נולד מסיבה אחרת. במירוץ של 1918 שהיה הראשון שהתקיים לאחר מלחמת העולם הראשונה, נדהמו העיתונאים הצרפתיים מההרס הרב ששרר בנתיב המירוץ ובמיוחד בעיר ליל. המראות הסוריאליסטים הביאו את אחד העיתונאים לתאר את האזור כ"גיהנום של הצפון" ומאז דבק הכינוי במירוץ.
[עריכה] מסלול המירוץ
אורכו של המסלול, אשר עובר בצפון מזרח צרפת, הוא כ-260 ק"מ ומסלול המירוץ משתנה במקצת משנה לשנה. נקודת הזינוק הוסטה ב-1968 מפריז לעיר הסמוכה קומפיין והסיום הוא תמיד בתוך הוולודרום של העיר רובא. יחודו של המירוץ הוא הקטעים המפורסמים אשר סלולים באבני מרצפת (Pavè). חלקם של הקטעים הללו הם עתיקים ביותר ועל אבניהן עברו יותר פרסות סוסים וגלגלי מרכבות מאשר מכוניות או אופניים. הפרס למנצח המירוץ הוא אבן Pavè ופרס זה נחשב כמשאת נפשו של כל רוכב אופניים מקצועי [1].
המירוץ הוא מישורי בעיקרו והקושי הגדול שבו נובע ממצבם של קטעי ה-Pavè. כאשר מזג האוויר בעת המירוץ הוא יבש, סובלים הרוכבים מענן אבק אשר שרוי כל הזמן על הדבוקה וכאשר מזג האוויר הוא גשום, הופך המסלול לעיסה בוצית והאבנים החלקלקות גובות מחיר בצורה של נפילות רבות [2]. המסלול נחשב כמועדף על ידי הרוכבים הגדולים בגופם כיוון שהוא מישורי וכיוון שנחשב כי לרוכבים הכבדים יש יתרון ברכיבה במעברי הפאבה על הרוכבים הקלים. בכל מקרה, נדרשת מומחיות ברכיבה על המעברים הללו וזו אחת מהסיבות שרוכבים בלגיים זכו עד כה ב-50 מתוך 103 המירוצים שהתקיימו עד כה.
מצבם הגרוע של קטעי הפאבה מאלץ לעתים את הרשויות המקומיות לסלול במקומם קטעי אספלט. זו הסיבה מדוע המסלול משתנה מעת לעת והמארגנים מכלילים במסלול קטעים אחרים.
הקטע המרוצף הראשון במסלול, גבעת Troisvilles [3], נמצא כ-100 ק"מ מהתחלת המסלול. בעבר נחשב קטע זה כאחד משיאי המירוץ.
קטע מפורסם נוסף במירוץ הוא זה אשר עובר ביער ארנברג [4]. הקטע אשר נכלל במירוץ ברציפות מ-1977, הפך עם השנים למסוכן עבור הרוכבים עד כי המארגנים הוציאו את המעבר מהמירוץ בשנת 2005,אולם, לאחר ששופץ, הוחזר ב-2006 למסלול.
[עריכה] רוכבים אשר צברו מספר גדול של נצחונות במירוץ
[עריכה] ארבעה נצחונות
[עריכה] שלושה נצחונות
- אוקטב לפיז בשנים 1909, 1910 ו-1911
- גסטון רברי בשנים 1931, 1934 ו-1935
- ריק ון לוי בשנים 1961, 1962 ו-1965
- אדי מרקס בשנים 1968, 1970 ו-1973
- פרנצ'סקו מוזר בשנים 1978, 1979 ו-1980
- יוהן מוזאו בשנים 1996, 2000 ו-2002
[עריכה] רשימת המנצחים בעשר השנים האחרונות
- 1997 - פרדריק גדון
- 1998 - פרנקו בלריני
- 1999 - אנדראה טאפי
- 2000 - יוהן מוזאו
- 2001 - סרווז קנאוון
- 2002 - יוהן מוזאו
- 2003 - פטר ון פטגם
- 2004 - מגנוס בקשטט
- 2005 - תום בונן
- 2006 - פביאן קנצ'לארה
[עריכה] קישורים חיצוניים
| אירועי ה-UCI ProTour |
|
פריז - ניס | טירנו אדריאטיקו | מילאנו - סן רמו | רונדה ון פלנדרן | וואלטה סיקליסטה אל פאיז ואסקו | גנט-וולגם | פריז - רובא | אמסטל גולד רייס | לה פלאצ' וואלון | ליאז' - בסטון - ליאז' | טור דה רומנדי | ג'ירו ד'איטליה | ולטה סיקליסטה אה קטלוניה | דופינה ליברה | טור דה סוויס | UCI ProTour איינדהובן נגד השעון קבוצתי | טור דה פראנס | HEW - סיקלאסיקס | טור דה בנלוקס | קלאסיקה סן סבסטיאן | גרמניה-טור | וואלטה אספניה | GP Ouest France-Plouay | טור דה פולון | זורי-מצגטה | פריז-טור | ג'ירו די לומברדיה |
