פרלוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרלוד, או אַקְדָּמָה, הוא חיבור מוזיקלי קצר, המשמש בדרך כלל כמבוא ליצירה אחרת. באופרה משתמשים בו לפני מערכה חדשה, לשקף את הלך רוחה.
ז'אנר הפרלוד התפתח מאימפרוביזציות (אילתורים) של נגני כלי מקלדת לפני ההופעה, מעין בדיקת כוון של הכלי. בספרות הפסנתר הפרלוד הוא כבר יצירה בפני עצמה. הפרלוד מתאר בדרך כלל רגש חולף כלשהו, החל מהיגון העמוק ביותר ועד לשמחה מתפרצת, הכול בהתאם לתמונה אותה הוא מתאר.
יוהן סבסטיאן באך כתב יצירה אחת בת 48 פרלודים ופוגות (שניים לכל מפתח) הנקראת "הפסנתר המושווה", כאשר כל פרלוד מהווה הקדמה לפוגה שאחריו.
בתקופה הרומנטית כתבו בהצלחה פרלודים פרדריק שופן, קלוד דביסי, סרגיי רחמנינוב ואלכסנדר סקריאבין. בצורה "מסורתית" נכתבו הפרלודים ב- 24 הסולמות. הפרלוד בדרך כלל לא נותן תחושת סיפוק, ותורם לציפייה לקטע הבא אחריו.