פרס גונקור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס גונקור הוא העיטור הגבוה ביותר בספרות הצרפתית, הניתן למחבר/ת יצירת הפרוזה ה"טובה ביותר והמקורית ביותר" בכל שנה. מאז 1989 ניתן גם פרס מיוחד לרומן ביכורים.
הפרס נקרא על שמו של אדמון דה גונקור, שהיה סופר, מוציא לאור ומבקר ספרות והותיר את הונו לטובת הקמת "אקדמית גונקור". הפרס הראשון הוענק בדצמבר 1903 מאז בדצמבר כל שנה. חבר המושבעים הבוחר את הזוכה נפגש במסעדת "דרואן" ומחליט שם והפרס מקנה לזוכה מעמד של ידוען ועלייה במכירות ספריו. מאז 1987 קיים גם "פרס גונקור של הגימנסיות (ה-lycée)", שבו תלמידי תיכונים מצרפת בוחרים בזוכה מתוך רשימת ספרים שהוטל עליהם לקרוא.
הפרס מוענק לכל סופר רק פעם אחת בחייו ומעולם לא הוענק פעמיים מלבד בפעם אחת: רומן גארי זכה ב-1956 תחת שמו, עבור ספרו "שורשי השמיים" ופעם נוספת ב-1975 תחת שם העט אמיל אז'אר, עבור כל החיים לפניו. בין הזוכים האחרים בפרס גונקור: מרסל פרוסט, סימון דה בובואר, וז'ורז' דיאמל. הבחירה בפרוסט ב-1919 עוררה שערוריה זוטא, שכן פרוסט לא לחם במלחמת העולם הראשונה (בשל מחלת האסתמה ממנה סבל) וכן היה כבן 48 - הפרס בעיקרו היה מיועד ל"ספרות צעירה".
בשנת 1997 זכה בפרס גונקור לרומן ביכורים הסופר והרופא ז'אן-כריסטוף רופין