קאליופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במיתולוגיה היוונית, קאליופה ("קול נעים") הייתה אחת מתשע המוזות, מלוותיו של האל אפולו, ובנותיו של זאוס, ראש האלים, ממנימוסינה, אלת הזיכרון. קאליופה, שהייתה פטרוניתה של השירה האפית, המגוללת את מעשי האלים והגיבורים, הייתה החשובה שבמוזות, והנבונה מכולן. באומנות היא בדרך כלל מתוארת מחזיקה קולמוס (ולעתים, חרט לכתיבה), מגילות קלף או לוחות לכתיבה.

על פי סיפורי המיתולוגיה, קאליופה ואפולו היו הוריו של אורפיאוס, גדול המוזיקאים ביוון העתיקה. עם זאת, סיפורים אחרים קובעים שאביו של אורפיאוס לא היה אפולו, אלא אוארגוס, מלך תראקיה. מסורות נוספות מייחסות לקאליופה גם את לידתו של המוזיקאי המוכשר לינוס, בנו של אפולו. אולם, מסורות אחרות מייחסות את לידתו של לינוס למוזה אוראניה או, לחילופין, למוזה טרפסיכורה.

קאליופה, לבקשתו של זאוס, יישבה את הסכסוך שהתעורר בין האלות אפרודיטה ופרספונה, בנושא אהבתו של העלם יפה התואר אדוניס. פסיקתה קבעה שאדוניס יבלה שליש שנה עם אפרודיטה, שליש שנה עם פרספונה, ואת שליש השנה הנותר הוא יעביר עם מי שהוא ימצא לנכון.

שמה של קאליופה ניתן, בין היתר, לחמש ספינות של הצי הבריטי (הראשונה מביניהן הושקה ב-1808, והאחרונה ב-1932), ולאסטרואיד 22 שנתגלה ב-1852. ב-2001 אסטרונומים גילו שלאסטרואיד גדול זה יש ירח הסובב אותו, והם כינו אותו לינוס, על שם בנה של המוזה קאליופה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קאליופה