קורן (גופן)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגופן קורן עוצב על ידי אליהו קורן (קורנגולד) בהוצאת קורן, לצורך הוצאת מהדורת התנ"ך שלו. גופן זה מוערך כשילוב מוצלח של הישן עם החדש, ונפוץ מאוד גם מחוץ להוצאה.
הגופן מבוסס על כתיבה ספרדית קדומה ונועד לאפשר קריאה נוחה ככל האפשר ("על סמך נסיונותיהם של מדעני האופטיקה", כלשון ההוצאה), המדגישה את ההבדלים השונים בין האותיות. גם בעיצוב הגופן הודגש נושא "החזרת העטרה ליושנה", בכך שהושבה לאות ל צורתה המקורית עם צווארה הזקוף, במקום מנהגם של מדפיסים "להשכיב" אותו או אף "לערוף" את ראשו.
עיצוב גופן זה זכה להצלחה נרחבת גם מחוץ להוצאה, והוא אחד הגופנים הנפוצים כיום, ואף נוצרו כמה גופנים בהשראתו.
על עיצובה ואופייה של אות "קורן" כתב יואב שורק:
| אות קורן היא קלאסית במובן מסוים מאד. האות הזו נוצרה כטיפוגרפיה עברית מקורית, ניתן לומר ציונית וגאה, בירושלים, וכתחליף לאות וילנא המסורתית-גלותית. תנ"ך קורן היה סמל של מקוריות ישראלית, והאות נשמרה שנים רבות הרחק מן השימוש הלא מקראי – לא רק משימוש בפרסומות אלא אפילו משימוש בספרי קודש. בשנים האחרונות נפרץ השימוש באות בשני שלבים. בשלב הראשון, עם הופעת סידורי התפלה בהוצאת קורן, נעשה שימוש לא תנ"כי באות. אלא שבשלב זה עוד הקפידו שלא לחלל את הקודש התנ"כי, ועיצבו עבור הסידור ואריאציה מיוחדת של האות, שאינה זהה לאות המקראית, והיא פחות מרשימה ו"כבדה" ממנה. בשלב השני נפרץ השימוש לחלוטין, וכיום הוא משמש בפרסומות, בסטיקרים (מ"שלום עכשיו" ועד "שלום, חבר"), ובפרסומים שונים. ובכל זאת, אות קורן משדרת אופי והקשר ברור מאד. זוהי אות שמרנית ויהודית מאד, הנושאת משמעות שונה משל אחותה – אות וילנא. בעוד שאות וילנא מייצגת את היהדות הגלותית, היידישקייט, המסורת, הסידור וחומשי מקראות גדולות, עם נטייה לעגלגלות – הרי שאות קורן מייצגת את היהדות הארצישראלית, את הגאון והקוממיות, עם עמידה איתנה על הקרקע וזויות מעוצבות היטב (באות וילנא אפשר לקפל את הדגל של הלמ"ד – באות קורן הדבר לא יעלה על הדעת). |
||
| -- יואב שורק [1] | ||
לאחר הוצאת התנ"ך עוצבה גרסה שונה מעט של הגופן, אשר בה הודפסו שאר ספרי ההוצאה.
[עריכה] טריוויה
- אחד השינויים שנעשו בגופן "קורן" לאחר הדפסת התנ"ך, היה בעיצובה של האות ר. אות זו עוצבה במקור בזווית ישרה, אולם מספר מאמרים שנכתבו בנושא הסבו את תשומת הלב לכך שמבחינת ההלכה היהודית באשר לכתיבת סת"ם, אות בצורה זו היא בעצם ד כשרה (האות ר' צריכה עקרונית להיות מעוגלת בפינתה). על כן אחד השינויים היה עידון הזווית באות ר' לזווית קהה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אליהו קורן, "האות כיסוד בעיצוב ספרי קודש" בספר אות היא לעולם, בהוצאת משרד החינוך והתרבות, תשמ"א.
