קלרה היטלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלרה היטלר (12 באוגוסט 1860 - דצמבר 1907) - אמו של אדולף היטלר.
נולדה ב-1860, כקלרה פולצל (Polzl), בכפר האוסטרי שפיטל (Spital). נישאה לדודה, אלוויס שיקלגרובר (עבד בשירות המכס האוסטרי) ב-7 בינואר 1885. ילדה שישה ילדים, אך רק שניים מהם, פולה ואדולף, הגיעו לבגרות. קלרה עסקה בגידול הילדים, ואלויס העדיף לבלות את זמנו הפנוי בברים או בגידול דבורים.
בנה אדולף (לימים הפיהרר של גרמניה הנאצית), נולד ב-20 באפריל 1889. הוא היה ילד חלש וחולני, והיה קשור מאוד לאמו. בתה פולה (נולדה בשנת 1896) שמרה על קשר רופף עם האח המפורסם, ובמלחמת העולם השנייה שירתה כמזכירה בבית חולים צבאי. אחרי המלחמה נחקרה פולה על ידי המודיעין האמריקני, וחזרה לאוסטריה. היא מתה ב-1 ביוני 1960 בגרמניה, ולא ילדה ילדים.
קלרה הייתה נוצרייה קתולית אדוקה, וביקרה בכנסייה בקביעות. בשנת 1903 מת בעלה אלויס, וב-21 בדצמבר 1907, בגיל 47, היא מתה ממחלת סרטן השד בעיר האוסטרית לינץ. בשנותיה האחרונות סבלה מייסורים, ידיה של הרפואה היו כבולות באותו זמן, והטיפולים שהעניק לה רופאה היהודי, ד"ר אדוארד בלוך, רק הוסיפו על סבלה. היו שניסו להסביר את האנטישמיות של אדולף היטלר בטינתו לרופא היהודי. טיעון זה נדחה לאור העובדה שהיטלר דאג לוודא, לאחר עלייתו לשלטון, שהרופא יקבל מקלט מחוץ לגרמניה. גם לפרדוקס זה נמצאו הסברים פסיכואנליטיים מפולפלים.[1]
1. ^ רון רוזנבאום, היטלר - מסע אל שורשי הרשע, עמ' 159-161
