פסיכואנליזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

[עריכה] הפסיכואנליזה כתאוריה

פסיכואנליזה הינה אסכולה תאורטית חשובה בפסיכולוגיה, אשר נוסדה בתחילת המאה העשרים ועם השנים התפתחו אסכולות פסיכולוגיות תאורטיות וטיפוליות נוספות מתוכה ובצידה.
המונח "פסיכואנליזה", שטבע זיגמונד פרויד, הוא היום מונח מוכר ביותר בתחום הפסיכולוגיה.
הפסיכואנליזה הציעה כוונים חדשניים במטרותיה, בתחומי העניין שלה, ובשיטות המחקר שהציעה. בתקופה שבה התגבשות התאוריה של הבנת הנפש והאישיות בכלל, עדיין הייתה התחילת התפתחותה. מטרתה: לאפשר טיפול נפשי מעמיק ויסודי בקשיים רגשיים ומצוקות אנושיות קיומיות. וזאת מעבר לטיפול בהפרעות התנהגות. השיטה הטיפולית מתבססת על תצפית קלינית, תוך כדי טיפול, ולא רק על ניסוי מעבדתי. הפסיכואנליזה מבוססת על כך שלתודעה האנושית יש חלק לא-מודע. חלק זה כולל את הדחפים הבסיסיים של האדם, ביניהם הדגישה הפסיכואנליזה את יצר המין ארוס ויצר התוקפנות או המוות טנטוס.

התאוריה הפסיכואנליטית שינתה את פני הדור במובנים רבים. פרויד פתח שער להבנת נפש האדם והבנת האדם את עצמו (ראו בהרחבה בערך מודל הנפש הפרוידיאני). מבחינה חברתית שינתה הגישה הפסיכואנליטית את הנורמות המוסריות, בעיקר בכל הקשור למין ולמיניות. ביטוי לשינוי זה ניתן למצוא גם בשדה האמנות והספרות.

הפסיכואנליזה המשיכה להתפתח על ידי תלמידיו הרבים של פרויד, שחלקם נשארו נאמנים לתורתו והמשיכו לפתחה בדרכו (כגון אנה פרויד, מלאני קליין, ודונלד ויניקוט) וחלקם פיתחו אותה לכיוונים שלא היו מקובלים על פרויד ועל הזרם המרכזי בפסיכואנליזה (כגון קרל יונג, אלפרד אדלר, ויקטור פראנקל ואריך פרום).

[עריכה] הפסיכואנליזה כשיטת טיפול

חשוב לציין שהפסיכואנליזה אינה רק התאוריה אלא גם שיטת הטיפול אותה פיתח פרויד בתחילת המאה העשרים. מה מאפיין את הפסיכואנליזה כשיטת טיפול? קודם כל ההתמקדות בבלתי מודע ובחשיפתו. הדרך להשגת מטרה זו לפי פרויד היא על ידי שלושה ארבעה ואפילו חמישה מפגשים של כשעה בשבוע שבהם המטופל שוכב על ספה והמטפל יושב מאחריו. בפגישות המטופל מתבקש להגיד את כל מה שעולה בדעתו מבלי לצנזר דבר. ובאופן זה יכול הפסיכואנליטיקאי להציץ לעולמו הבלתי מודע של המטופל ולפרשו. פרויד חקר את התהליכים המתרחשים בחדר בטיפול והתהליכים הנפשיים המתלוים לכך וגילה שתהליך כזה מועיל מאוד לגילוי מקורותיהם של הסימפטומים והבעיות הנפשיות של מטופליו. בארץ ניתן לקבל טיפול פסיכואנליטי אצל אנשי מקצוע מורשים בלבד (פסיכולגים קליניים מומחים, עובדים סוציאלים, ופסיכיאטרים) שעברו הכשרה פסיכואנליטית מוסדרת. ניתן לקבל טיפול פסיכואנליטי גם אצל מתמחים הנמצאים במהלך הכשרתם. כדי שאיש מקצוע טיפולי יוכל לקרוא לעצמו אנליטיקאי עליו לסיים הכשרה פסיכואנליטית הכוללת לימודים תאורטיים הדרכות ואנליזה לימודית ארוכה. בישראל שני מכונים להכשרה פסיכואנליטית: ראשית "המכון" של "החברה הפסיכואנליטית הישראלית" (שמשכנו בירושלים) ו"מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו" שפועל בת"א. המכון הראשון הוא ותיק והוקם על ידי מקס אייטינגון ב 1933, איינטנגון היה אחד מתלמידיו הנבחרים של פרויד, והמכון של החברה הפסיכואנליטית הישראלית הוא בעל הכרה של החברה הפסיכואנליטית הבינלאומית. מכון ת"א לפסיכואנליזה בת זמננו הוא צעיר יחסית והוקם רק בשנים האחרונות.