קמוב KA-50

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קמוב KA-50

מסוק הקרב קאמוב Ka-50 המכונה "צ'יורנאיה אקולה" (כריש שחור) תוכנן על ידי חברת קאמוב הרוסית כדי למלא את הדרישה למסוק קרב מדור חדש שיחליף את המיל Mi-24 המיושן.

הוא נבנה ונוסה בשנות ה-80, אך נכנס לשירות מבצעי בצבא רוסיה רק ב-1995. זהו מסוק כבד, חמוש ומשוריין היטב, אך עם זאת מסוגל להגיע למהירות של כ-300 קמ"ש. כמו כן מסוק זה מצטיין ביכולת תימרון גבוהה ביותר, הודות לצורה המיוחדת שבה בנויים הרוטורים שלו.

[עריכה] מאפיינים יחודיים

לKa-50 כמה מאפיינים יחודיים והבולט שבהם הוא מבנה הרוטורים הקואקסיאלי שלו, בהתאם למסורת התכנון של מסוקי קאמוב. לKa-50 אין רוטור אחורי אלא שני רוטורים זה מעל זה, הנמצאים קצת מאחורי תא הטייס. הם מסתובבים בכיוונים מנוגדים בזמן הטיסה ומבנה זה מאפשר למסוק כושר נסיקה ותמרון משובחים ללא שימוש ברוטור זנב. המסוק יכול גם לבצע לולאה של 360 מעלות באוויר ולחוג בסיבובים בטיסה הצידה סביב המטרה בעודו יורה עליה כאשר פניו למטרה כל הזמן. ב-Ka-50 יש גם את מערכת כיסא המפלט הראשונה בעולם במסוק קרב. יש לציין שה-Ka-50 הוא חד מושבי ובעת פגיעה קריטית במסוק הרוטורים נורים למעלה ומתנתקים מהמסוק, כך שכיסא המפלט של הטייס יכול להתרומם למעלה בלי סכנת התנגשות ברוטורים.

[עריכה] נתונים כלליים

מנועים: שני מנועים שהספקם הכולל מגיע ל-1400 כ"ס.
חימוש: המסוק חמוש בתותח 23 מ"מ מקובע, שתי כוורות רקטות 80 מ"מ ו-12 טילי נ"ט על קוליים מונחי לייזר מסוג "ויחר" (סערה). כמו כן ניתן לחמשו בטילי אוויר-אוויר מסוג "סטרלה" (חץ) או "איגלה" (מחט). אלה הם טילים קצרי טווח ומונחי אינפרה אדום.
הגנה: הרוטורים ותא הטיים מסוגלים לעמוד בירי של תחמושת עד 20 מ"מ והגוף ב-30 מ"מ ובחלקים מסוימים אף יותר.
אמצעיי גילויי וצפייה: לטייס יכולת ראיית לילה ומערכת טלוויזיה לזיהוי מטרות מרחוק.

[עריכה] גירסאות

Ka-52 "אליגטור" (תנין) שבו שני טייסים היושבים זה לצד זה ומערכות אלקטרוניות מתקדמות.
KA-50-2 "ארדוגאן" הוא פיתוח משותף ישראלי-רוסי עם שני טייסים היושבים זה מאחורי זה, כאשר ישראל מספקת את המערכות האלקטרוניות ואת הנשק והרוסים את המבנה והמנוע. מסוק מתקדם זה התמודד במכרז למסוק הקרב העתידי של צבא תורכיה, והועדף על פני האפאצ'י והיורוקופטר, אך לבסוף בחרת תורכיה להצטייד ב AH-1 סופר קוברה משיקולי עלות, ויש מומחים הטוענים שגם משיקולים פוליטיים.