ראדום (עיר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראדום (פולנית: Radom, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ; רוסית: Радом; גרמנית: Radom) היא עיר במרכז פולין, כ-100 ק"מ מדרום לורשה, ובה 229,300 תושבים.
חשיבותה של ראדום בעבר הייתה בהיותה צומת דרכים עיקרי בפולין: צפונה לורשה, מזרחה ללובלין, מערבה ללודז` ודרומה לקרקוב וז`שוב.
העיר ראדום מוכרת בזכות "חוקת ראדום", שנחקקה בשנת 1505. חוקה זו באה להסדיר את היחסים בין ה"מגנאטים" בעלי אחוזות הענק וה"שלאכטה" - האצולה הזעירה. חוקת ראדום איפשרה את הקמת הפרלמנט הפולני, הסיים, בו ניתן ייצוג לשלאכטה. כל חוק צריך היה אישור הסיים, ולכל אציל ניתנה זכות וטו. הסדר בעייתי זה היה בעוכריה של פולין זמן רב.
[עריכה] היהודים בראדום
בעיר חיו לפני מלחמת העולם השניה כ-30,000 יהודים, שהיוו אז כשליש מהתושבים, בקהילה יהודית משגשגת, חלק גדול מהם חסידים.
על פי הנספח הסודי של הסכם ריבנטרופ מולוטוב חולקה פולין בין גרמניה לבריה"מ כך: גרמניה קיבלה את מערב פולין ואת מרכזה, ואילו בריה"מ קיבלה את חלקיה המזרחיים של פולין. לאחר ביצוע הסכם ריבנטרופ –מולוטוב חילק היטלר את השטחים שכבשה גרמניה לשניים:
- מערב פולין סופח באופן ישיר לרייך הגרמני .
- מרכז פולין נשאר כטריטוריה פולנית, אך תחת שלטון צבאי בראשותו של האנס פרנק. השטח חולק לארבעת המחוזות: קראקוב, ורשה, ראדום, ולובלין. בכל מחוז רוכזו היהודים בגטו ייחודי.
בשנות המלחמה הראשונות האוכלוסייה היהודית גדלה בכמה אלפים, יהודים מישובי הסביבה וכן מגורשים יהודים מערי מערב פולין עברו להתגורר בעיר. בשלהי חורף 1941 הוקמו בעיר שני גטאות,גדול וקטן :הגדול שמנה בראשית ימיו 25,000 תושבים הוקם במרכז העיר, והשני- קטן יותר שמנה 8,000 תושבים, הוקם בפרבר גליניצה שבפאתי העיר. תושבי שני הגטאות סבלו מרעב ומחלות וכמה אלפים מתושביהם ניספו עד בוא הגירושים.
ב6 באוגוסט 1942 הוקף גטו הקטן בכוחות גרמנים ואוקראינים והחלה אקציית חיסול הגטו. בפעולה נורו יהודים רבים למוות. מעטים הצליחו להמלט או להסתתר. לאחר מכן נכנסו כוחות אלו לגטו הגדול והוציאו משם בברוטליות תוך כדי מעשי רצח 2000 יהודים נוספים. הם צורפו ל6000 היהודים שהוצאו מהגטו הקטן וכולם נשלחו ברכבת בקר בת 60 קרונות למחנה ההשמדה בטרבלינקה.
חיסול הגטו הגדול החל 11 ימים לאחר מכן באותה מתכונת .יחידת חיסול נאצית, מלווה בכוחות עזר אוקראינים נכנסה לגטו הגדול והחלה לרוקן אותו מתושביו. הפעולה ארכה מספר ימים ו17,000 תושבי הגטו שולחו בשלושה משלוחים למחנה ההשמדה בטרבלינקה.
אלפים בודדים מיהודי העיר ששרדו את הגירושים הועסקו בעבודות כפיה שונות או שולחו למחנות עבודה בסביבות העיר, רבים מהם נספו מחמת התנאים הקשים או ששולחו מאוחר יותר לטרבלינקה . מיעוט קטן מיושבי העיר שרד את השואה. כיום אין בעיר קהילה יהודית.
