רובה M16

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רובה M-16

נגזרות	M16A1 , M16A2, M16A3 , M16A4 , רובה M4 קרבין, M4A1 פלאטופ, SR-25, CAR15, קולט קומנדו, Micro M16 ועוד רבים
תכנון	יוג'ין סטונר, 1957
שנות שירות	1964 (צבא ארצות הברית) עד ימינו
קליבר	$\ 5.56 \times 54 \ \mbox{mm NATO}$
פעולה	גז, בריח מסתובב
אורך קנה	508 מ"מ
הזנה	מחסנית
כוונות	ברזל
אורך כולל	1002 מ"מ / 96 ס"מ
משקל	כ-3 ק"ג
קצב אש	700-900 כדורים לדקה
מהירות לוע	975 מטר לשנייה / 884 מטר לשניה
טווח אפקטיבי	550 מטר
מחיר ליחידה	600$ (A1) , 1000$ (M4)

M16 הוא רובה סער (רוס"ר) אמריקני מתוצרת חברת קולט בעל קליבר בקוטר 5.56 מילימטר. הוא משמש כנשק האישי של רוב חיילי צבא ארצות הברית מאז שנת 1964 וכנשקם האישי של רוב חיילי צה"ל מאז שנות התשעים.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 תכונות
- 2.1 נתונים טכניים
3 מודלים שונים
- 3.1 ה־M16 וגרסאותיו בצה"ל
4 טריוויה
5 ראו גם
6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

רובה ה-M16 נגזר מאב טיפוס קדמון שפותח על ידי חברת "ארמלייט" ונקרא AR-10. זה היה רובה בקליבר 7.62 מ"מ שתוכנן להתמודד כמחליף ל-M1 גאראנד ומאוחר יותר לרובה M-14. למרות שהפסיד, המשיכה חברת "ארמלייט" לפתחו עד שיצרה את רובה AR-15 שהיה אב-הטיפוס של ה-M16 בקליבר 5.56 מ"מ.

רובה ה-AR15 זכה במכרז שהוציאו הכוחות המיוחדים של ארצות הברית ונכנס לשירות על ידיהם כבר ב-1957. כאשר עבר מפתחו, יוג'ין סטונר, לחברת קולט, קיבל הנשק את השם M16 וזכה במכרז של הצבא האמריקני כולו. הרובה החליף בשירות את ה-M14 וההצטיידות המסיבית בו החלה מ-1966.

ה־M16 הותאם על מנת לענות על הצרכים של חיילי צבא ארצות הברית במלחמת וייטנאם, הוא הותאם ללחימה בתנאי לחות, הקת הרחבה שימשה את החיילים כמשוט בנהרות, והכידון שחובר לקנה הארוך שימש על מנת לפלס דרכים בג'ונגלים הסבוכים. בחודשים הראשונים לשימוש נתגלו בעיות רבות בשימוש בו (בין היתר בגלל שינויים באבק השריפה של הכדורים, ומחסניות עם כדורים מעטים) שהפכו את הנשק לשנוא על החיילים האמריקאים. לאחר מספר שינויים ושיפורים שעיקרם מחסניות גדולות יותר (30 כדורים) וטיפול בבעיית אבק השריפה הנשק התחבב על החיילים והוא משמש את החיילים האמריקאים עד היום. בשנת 1986 החליף צבא ארצות הברית את רוב רובי M16A1 ברובי M16A2. הדגם החדש פתר בעיות רבות שהיו בדגם המקורי והציע הנדסת אנוש ואמינות טובות יותר. בשנות ה-2000 עברו צבא ארצות הברית וחיל הנחתים האמריקני לדגם M16A4, הנחשב למתקדם ביותר בסדרת ה-M16.

ה־M16 הגיע לישראל ברכבת האווירית בזמן מלחמת יום הכיפורים ב־1973, החליף את הרובים הישנים והפך לנשק האישי של רוב חיילי צה"ל. בשנות השמונים, עם פיתוח הגליל על ידי התעשייה הצבאית הישראלית (שנכנס לשרות ב-1974) נדחק ה־M16 לצד והגליל תפס את מקומו, אך לאחר כעשור של שימוש הגליל לא הוכיח עצמו כיורש ראוי, ובעקבות מספר בעיות שלא נפתרו חזר צה"ל להשתמש ב־M16 בשנות ה־90. החל משנת 2000 עבר צה"ל לשימוש ב-M4 קרבין, גרסה מקוצרת ומתקדמת של רובה ה-M16A2. החל בשנת 2002 נכנס לשימוש התבור במספר יחידות חי"ר ובמידה ואחרי ניסוי מוצלח בזמן מבצע חומת מגן ומבצע דרך נחושה הוחלט לאמצו כרובה הסטנדרטי של יחידות החי"ר. התבור יכנס לצה"ל במספרים גדולים החל מ-2006 ויחליף את ה־M16 תוך מספר שנים.

[עריכה] תכונות

רובה M16A4 ומגוון עזרים טקטים שניתן להתקין עליו, לרבות מסילת פיקטיני, ידית הסתערות, כוונות טלסקופיות ומטול רימונים M203.

ה־M16 הוא רובה סער המבוסס על לחץ גזים וקירור אוויר, מוזן באמצעות מחסנית בת 30 כדורים ובעל מכנס סגור. משקלו הנמוך של הנשק מושג על ידי שימוש בסגסוגות אלומיניום וחלקי פלסטיק עבור רוב גוף הנשק כאשר בית הבליעה ומנגנון הירי מורכבים מפלדה. הדיוק הרב של הנשק מושג באמצעות מרחק גדול בין הכוונות וקנה ארוך, ובנוסף ניתן להרכיב עליו מגוון כוונות אופטיות ומכשור עזר כמו דורגלים, מטול רימונים ועוד. לנשק מצב נצור ושני מצבי ירי:

חצי אוטומטי - בכל לחיצה על ההדק נורה כדור אחד והכדור הבא במחסנית מוכנס לבית הבליעה.
אוטומטי - בלחיצה על ההדק משתחרר צרור כדורים המופסק ברגע שההדק משוחרר (במספר דגמים מתקדמים נורה במצב זה, הקרוי "Burst", צרור בן שלושה כדורים עם כל לחיצה על ההדק).

[עריכה] נתונים טכניים

חייל אמריקני יורה ב-M16 במטווח

אורך - 96.6 ס"מ (אורך הקנה 50.8 ס"מ)
משקל - 2,940 גרם
קוטר קליבר - 5.56 מ"מ ¹
קוטר הקנה - 5.66 מ"מ ¹
קוטר הקליע - 5.76 מ"מ ¹
טווח מקסימלי - 2650 מטר ²
מהירות קנה - 990 מטר/שנייה.
קצב אש תאורטי - 800 כדורים בדקה. ³

קוטרו של הקליע לפני שנורה הוא 5.76 מ"מ, מלחץ הגזים שנוצרים בעת הפיצוץ הוא נדחס אל תוך הקנה שקוטרו הוא 5.66 מ"מ, בתוך הקנה מצויים שישה סלילים שקוטרם 5.56 מ"מ והם חורצים את הכדור ומעניקים לו תנועה סביב צירו המעניקה לו יציבות. בסופו של דבר הקליע יוצא מהקנה כשקוטרו 5.56 מ"מ.
טווח מקסימלי עבור ירי ב45 מעלות, הטווח היעיל המקסימלי קטן מקילומטר אחד.
ירי באוטומט ללא צורך בהחלפת מחסניות וללא מעצורים.

[עריכה] מודלים שונים

שרטוט של רובה M16A2.

במשך השנים יוצרו מספר מודלים של ה־M16 על מנת לענות על צרכים של יחידות צבא שונות. לאחר חבלי הקליטה במלחמת וייטנאם יוצר הM16-A1, זה הוא למעשה ה־M16 הסטנדרטי בצה"ל, וזה ששימש את חיילי צבא ארצות הברית משנות השבעים ועד שנות התשעים. בשנות התשעים, לאחר שנים של מחקרים הגיעו בצבא ארצות הברית למסקנה שירי אוטומטי בקצבים גבוהים מדי הוא חיסרון ולכן במודל החדש יותר (M16-A2), בירי אוטומטי, כל לחיצה על ההדק משחררת צרור בן שלושה כדורים.

כבר במלחמת ויאטנם נכנסו לשימוש הרובים המקוצרים (CAR15) - רובים בעלי קנה באורך של 23 ס"מ, כאשר המתפסים קצרים יותר וכך גם המרחק בין הכוונות, ובנוסף לקת קיימים ארבעה מצבי פתיחה להתאמה אישית להעדפתו של כל חייל. ה־M16 המקוצר אמנם שוקל מעט פחות ונח יותר לנשיאה ותפעול אך בגלל קיצור הקנה והמרחק בין הכוונות הוא גם מדויק פחות.

מודל חדש וקצר יותר המבוסס על ה־M16 הוא הM4 - ה-M4 נכנס לשימוש נרחב במלחמה בבלקן ב־2000 ובמלחמת עיראק ב־2003, וכמו כן נכנס לשימוש במספר יחידות בצה"ל.

ליחידות מיוחדות אף הותאמו מספר מצומצם של רובים לקליבר של 9 מ"מ(Colt SMG).

משפחת רובי ה־M16 וה־AR15 של ארמלייט וקולט ידועה בתכונות ה"לגו" שלה ובאפשרות להרכיב רובה מעוצב־אישית מחלקים של רובים שונים.

ה־SR-25 הוא רובה קלעים המבוסס על ה־AR15. רובה זה נמצא בשימוש בחיל הים האמריקני וביחידות המיוחדות של צה"ל.

[עריכה] ה־M16 וגרסאותיו בצה"ל

במסגרת הרכבת האווירית במלחמת יום כיפור, קנה צה"ל במחיר מציאה עשרות אלפי רובי M-16 מארצות הברית.

במשך השנים השתמש צה"ל לסירוגין ב-M-16 וברובה הגליל הישראלי. בשנת 1993 החל כל מערך החי"ר הצה"לי להשתמש אך ורק בM-16, בעקבות החלטה של מפקדת חילות השדה, בה נקבע כי רובה הM-16 עדיף על ה"גליל", בשל כושר הקליעה שלו ומשקלו הקל.

במחצית השנייה של שנות התשעים עבר צה"ל מרובי M16-A1 ו M16-A2 (שנקראים בעגה "M16 ארוך") ל"מקוצרים" - רובי קרבין של ה־M16 מדגמים מתקדמים יותר כמו ה־CAR15, ה־M4 וה־M4A1 ("פלאט-טופ").

בצה"ל לא הסתפקו במקוצרים ועבור מספר יחידות להן כל ס"מ מיותר הוא משמעותי קוצצו הקנים המקוצרים עוד יותר וכך נולד הM16 המקוצרר, זהו למעשה נשק הקצר בשלושה ס"מ מהמקוצר, והסתרשף ממוקם בו ממש מתחת לכוונת הקדמית. החל משנת 2003 מבצע צה"ל הסבה של נשקי M-16-A1 לנשק מקוצר על ידי חיתוך הקנה והחלפת הקת והמתפסים. הנשק הנ"ל מכונה "M-16 מוסב". הקנה שלו קצר ב-3 ס"מ מהנשק המקוצר התיקני. כמו כן, נרכשו רובי "קולט קומנדו" קצרים במיוחד.

רוב כוחות החי"ר בסדיר משתמשים כיום ברובים מקוצרים בעוד שטירונים, תומכי לחימה וחיילי מילואים משתמשים לעתים עדיין ב-M16 ארוך. כיום החל בצה"ל תהליך ובסופו יעברו כל חיילי צה"ל לשימוש בנשקים קצרים, והנשקים הארוכים יוצאו מכלל שימוש.

כמו כן, משתמש צה"ל בדגם קלעים שמבוסס על M16-A2E3 עם שיפורים לצליפה כגון מתאם לכוונת טלסקופית, דורגלים, קת עם הגבהה ללחי, קנה מעובה (מעלה סלילים 1:7, המאפשר לירות תחמושת ירוקה) ומעבר לירי אוטומטי מלא (רובה M16A2 יכול לירות רק צרורות של שלושה כדורים), דגם זה נקרא בצה"ל M16A3.

לכל רובי ה־M16 על שלל גרסאותיהם אפשר להתקין מסילות Picatiny שמאפשרות לחבר לרובה מגוון רב של עזרים טקטים כגון כוונות שונות, צייני לייזר ופנסים. בנוסף, אפשר להתקין מתחת לקנה מטול רימונים מדגם M203.

[עריכה] טריוויה

חברת קולט נעזרה במספר יצרני משנה לפיתוח ה־M16. לייצור המתפסים בשנים הראשונות נשכרה חברת "מאטל" יצרנית בובות ברבי. החיילים האמריקאים, שלא היו מרוצים מהנשק החדש וראו את הלוגו של חברת הצעצועים מתנוסס על הנשק התמרמרו וחשבו שהם מקבלים לידיהם נשק שיוצר כולו על ידי חברת צעצועים, הלוגו של חברת מאטל הוסר לאחר זמן קצר, אך המיתוס בדבר הנשק שיוצר על ידי חברת צעצועים קיים עד היום.

קת ה-M16 תוכננה כדי לשמש כמשוט בנהרות וייטנאם במהלך מלחמת וייטנאם.