רוז'ה מרטן די גאר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוז'ה מרטן די גאר Roger Martin du Gard, (נולד ב-23 במרץ 1881- 22 באוגוסט 1958), סופר צרפתי זוכה פרס נובל לספרות.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
די גאר נולד בנוי שעל הסן למשפחת משפטנים, בשנת 1898 התחיל את לימודיו באוניברסיטת סורבון בפקולטה למדעי הרוח ולאחר סיום לימודיו המשיך להשתלם בשארט.
בשנת 1902 די גאר התגייס לצבא ושירת בחיל הרגלים ,ב-1905 הוא קיבל תואר אקדמי על סמך עבודה בשטל בתחום הארכאולוגיה. שנה מאוחר יותר התחתן ויצא לסייר בצפון אפריקה ובשנת 1907 נולדה בתו כריסטינה.
בשנת 1908 פורסם ספרו להיות. די גאר גויס לצבא למלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 והשתחרר רק בפברואר 1919. לאחר המלחמה די גאר השתקע בפריז והמשיך בפעילותו הספרותית.
בשנת 1937 זכה בפרס לספרות של פריז ועוד באותה שנה, בעת ששקד על האפילוג של בית טיבו, הוענק לו פרס נובל לספרות "על החיות האומנותית והנאמנות בהן צייר את הניגודים בחיי האנשים כמו כן את האספקטים היסודיים של חיי תקופתנו".
במהלך מלחמת העולם השניה בין השנים 1939 - 1945 הוא שהה בניס ועבד על זכרונותיו של סגן אלוף מאמור.
[עריכה] יצירתו
הספר הראשון של די גאר, שפורסם, היה להיות, אבל היצירה הגדולה הראשונה היא הרומן זאן בארוא, ספר המבוסס על פרשת דרייפוס. המוטיב של הרומן הוא שאלת האמונה וכך גם הספר צוואת אבא לולו.
די גאר יזכר במיוחד הודות ליצירתו רבת ההיקף בית טיבו. הספרים האלה תורגמו לשפות רבות ואף זכו להופיע על המסך הקטן בסדרת טלוויזיה. היצירה הזאת זכתה לשבחים רבים והוגדרה על ידי הביקורת כ"רומן נוסח המאה ה-19". די גאר תיאר את הסכסוכים שערערו את יסודות החברה הצרפתית ובעיקר את פרשת דרייפוס ואת מלחמת העולם הראשונה. די גאר הצטיין בנאמנות היסטורית וכנות רבה.
בסוף חייו התרכז די גאר בכתיבת זכרונותיו של סגן אלוף מאמור, שחלקו הראשון זכה לתשומת ליבו של אנדרה ז'יד André Gide.
די גאר נפטר ב-1958 באחוזתו בבלם.
[עריכה] מספריו
- לחיות (1908)
- אחד מאיתנו (L'Une de Nous (1909
- ז'אן בארוא
- בית טיבו Les Thibault תורגם לעברית על ידי מנשה לוין והופיע בהוצאת ספרית פועלים
הכתיבה לפי חלקיו השונים :
-
- א Le Cahier gris 1922
- ב Le Pénitencier 1922
- ג La Belle Saison 1923
- ד La Consultation 1928
- ה La Sorellina 1928
- ו La Mort du père 1929
- ז l'Été 1914 1936
- ח l'Épilogue 1940
- התכתבות עם אנדרה ז'יד (Correspondance avec (1968 פורסם לאחר מותו.
- זכרונותיו של סגן אלוף מאמור Le Lieutenant-colonel de Maumort 1983 פורסם לאחר מותו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הקודם: יוג'ין אוניל |
פרס נובל לספרות 1937 |
הבא: פרל בק |
