ריכארד פון שטריגל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריכארד שטריגְל (7 בפברואר 1891 - 11 בנובמבר 1942) היה כלכלן המקורב לאסכולה האוסטרית.
ריכארד ריטר פון שטריגל נולד במוראביה (היום חלק מצ'כיה). הוא למד באוניברסיטה של וינה והצטרף בגיל צעיר מאוד לסמינר הפרטי של אויגן פון בוהם-באוורק, שהניב דור שלם של כלכלנים מובילים, כמו באואר, בוכארין, מיזס, אוטו נויראת ושומפטר.
אחרי מלחמת העולם הראשונה זכה בשנת 1923 לפרופסורה, אך בניגוד לרוב עמיתיו מהאסכולה האוסטרית נאלץ למצוא את פרנסתו מחוץ לאקדמיה והפך לפקיד בכיר בחברת ביטוח. כישוריו כמרצה שיטתי ובהיר, עם זאת, הקנו לו השפעה רבה על הדור הצעיר של כלכלנים שבקע מאוניברסיטת וינה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ושטריגל הפך לדמות מעצבת עבור בני הדור השני של הכלכלנים הוינאים כמו האייק, הארבלר, מאכלופ, מורגנשטרן ואחרים.
שטריגל טען כי יש ללמוד את התאוריה הכלכלית כדבר לעצמו, בלי לעסוק במחקרי שטח אמפיריים, ויש להשתמש בתאוריה כדי להסביר תופעות כלכליות ולהשתמש בה להכוונת הפעולה הפוליטית. דעות אלו היו חריגות בשנות העשרים והשלושים, בהן שלטה בגרמניה ובאוסטריה התפישה של "האסכולה ההיסטורית" שטענה כי אין חוקים כלכליים תקפים תמיד אלא רק כללים היפים למצבים מסוימים ולכן אין טעם בחקר חוקים כלליים ויש לעסוק במחקרים מעשיים של חברות, מנהל, ערים, וכדומה.
עבודתו החשובה ביותר של שטריגל הייתה "הון וייצור" משנת 1934. שטריגל ביקש בה להתמודד עם הסיבות לשפל הכלכלי הגדול במערב בשנות השלושים. בהשפעת ג'בונס ובוהם-באוורק ניתח שטריגל בצורה בהירה וחדה את השפעת הרחבת ההון בזירה המקרו-כלכלית, כשהוא מפתח את הגישה האוסטרית לנושא לכלל תאוריה כוללת ושלמה.
כרבים אחרים באסכולה האוסטרית, וכמו האסכולה בכללה, שקעו עבודותיו של שטריגל בשכחה בשנות השלושים. אחרי איחודן של גרמניה ואוסטריה (ה"אנשלוס") בשנת 1938 בחר שטריגל להשאר בוינה, בין השאר בגלל בריאותו המתדרדרת. עם מותו בגיל 61 בשנת 1942 נמחה הסיכוי האחרון לבנות מחדש את האסכולה האוסטרית בוינה ונחתם למעשה תפקידה של האסכולה ככוח עצמאי באוסטריה וגרמניה בתקופה אחרי מלחמת העולם השנייה.
