ריכארד שטראוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריכארד שטראוס (11 ביוני 1864 - 8 בספטמבר 1949), מלחין גרמני.
ריכארד שטראוס נולד ב 1864 במינכן, לאביו שהיה נגן קרן בתזמורת החצר המלכותית של בוואריה, ופרופסור למוזיקה. את חינוכו המוזיקלי החל בגיל 4, ובגיל 20 כבר ניצח על תזמורת.
התמחה ביצירת 'פואמות טונאליות', דהיינו מעין אופרות בלי מילים. ראה עצמו כממשיכו של ריכארד ואגנר בהלחנת יצירות סיפוריות ועלילתיות, תוך נטייה לרומנטיקה ושבירת מסגרות קלאסיות.
נישא ב 1894 לזמרת פאולין דה אהנה.
שמו הוכתם בתמיכה בנאציזם, כאשר בשנים הראשונות לשלטון המפלגה הנאצית ב גרמניה שימש כ"נשיא לשכת המוזיקה של הרייך", ובכך תרם את שמו ואת המוניטין שלו כאחד מגדולי המלחינים והיוצרים החיים באותה תקופה לטובת השלטון ההיטלראי.
מת בגארמיש, 1949.
[עריכה] יצירתו
בשיריו מתמקד שטראוס בפיתוח ושכלול ההרמוניה והתזמור, אשר אצלו מגיעים לשיאים של חושניות ושל התעלות נפשית. שטראוס יונק את הבסיס ההרמוני של יצירתו ישירות מוואגנר. משיריו המפורסמים: "הקדשה", "הלילה", "נוחי, נשמתי", "צציליה", "מחר", "שיר ערש" וכמובן, מחזורו הנפלא ויצירתו האחרונה "ארבעה שירים אחרונים" (למלים מאת הרמן הסה ויוזף פון אייכנדורף) לסופראן ולתזמורת. במחזור זה מעביר אותנו שטראוס את כל שלבי החיים, במבט על חלקי היום ועונות השנה כמשל לחיים, עד לשלוות הנצח של המוות. תזמוּרוֹ של שטראוס בשירים אלה הוא מן הנפלאים ביותר בכל תולדות המוזיקה.
מיצירותיו:
- "דון קישוט"
- "טיל אוילנשפיגל"
- "דון ז'ואן"
- "חיי גיבור"
- "הסימפוניה הביתית"
- "סלומה"
- "אלקטרה"
- "כה אמר זרתוסטרא"
כה אמר זרתוסטרא אשר נכתבה בהשראת הפילוסוף פרידריך ניטשה הינה כיום הפופולרית ביצירותיו, בשל העובדה שהבמאי סטנלי קובריק בחר בה כרקע לסרטו 2001: אודיסיאה בחלל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ברברה טוכמן, המגדל הגאה , הוצאת דביר 1998.
