שבעת המינים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבעת המינים - שבעה מיני דגן ופירות שבהם, ע"פ מסורת התנ"ך, נשתבחה ארץ ישראל:
כמו שנאמר: "ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח' ח')
נהוג לאוכלם בט"ו בשבט.
סדר הופעתם הוא גם סדר הבשלתם.
למעט הרימון (שניתן לשמורו כחודש ימים בלבד) הם ניתנים לשימור לפרקי זמן ארוכים, ועיקר יחודם הוא באפשרות של מתן מזון בחודשים שאין בהם תוצרת חקלאית טרייה.
[עריכה] ברכות על שבעת המינים
פירות שבעת המינים נחשבים לחשובים יותר מפירות אחרים. אכילתם קודמת לאכילת פירות אחרים וכן יש להם ברכה אחרונה המיוחדת להם - ברכת מעין שלוש "על העץ ועל פרי העץ" (למעט חיטה ושעורה שברכתם האחרונה "בורא נפשות").
ישנו סדר קדימויות באכילתם: זית, תמר, גפן, תאנה, רימון. סדר זה נקבע לפי קרבתם של שמות הפירות למילה ארץ בפסוק "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש". (חיטה ושעורה אוכלים רק אח"כ כי ברכתם "בורא פרי האדמה").
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שבעת המינים |
הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.
