שגעון הצבעונים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שגעון הצבעונים מתאר תקופה בשנות השלושים של המאה-17, בה ידעה הולנד בום במסחר פרח הצבעוני. הבועה התנפחה בשל המסחר ממנעים ספקולטיבים גרידא וכעבור כשש שנים חלפה כלא הייתה.
המושג "שגעון הצבעונים" (Tulipmania) מוצא שימוש אצל עסקני שוק ההון בתור דוגמה לבועת שוק. עבודות מחקר בנושא (פיטר גארבר: Who put the mania in tulipmania?) מעידים על כך שהשימוש במילה שגעון אינו מבוסס.
[עריכה] רקע היסטורי
עם סיום המרד ההולנדי על המלוכה הספרדית, חלה תקופה של שגשוג כלכלי בפרובינציות הצפוניות של ארצות השפלה. נמל אמסטרדם נפתח ובו עבר היבוא מארצות הודו למדינות אירופה. התקופה ידועה גם בשל שלל הציירים המפורסמים שעבדו באזור.
ההיסטוריונים חלוקים על הדרך והתאריך המדויקים בהם הגיע פרח הצבעוני מהממלכה העותמנית להולנד. כנראה שהפרח מצא את דרכו לארצות השפלה בחצי השני של המאה-16. כבר בתחילת המאה-17 מצא הצבעוני אהדה רבה אצל עשירי ואצילי הפרובנציה.
[עריכה] הבועה. האומנם?
בשל עליית הביקוש ואי ההתאמה של ההיצע מחירו של הצבעוני הכפיל עצמו מדי שנה. רבים מהשכבות היותר עניות רצו להשתתף בחגיגה. מכירה וקנייה פומבית של הפרחים ובצליהם התנהלו בפונדקים המפוקפקים של אמסטרדם, הארלם וערים אחרות. יש לומר שהמסחר התנהל לרוב בצבעונים מסוג ב' שאכן לא מצאו ביקוש רב אצל השכבה האצילה ובשל כך היה מחירם נמוך בהרבה. בעצם הסחר התנהל לרוב על "אופציות" של פרחים - אנשים סחרו בסכות על פרחים שעודם לא פרחו. התשלום לא בוצע מיידית אלא נבנה על הלוואות. כך שעסקן שקנה אופציות על פרחים ומכר אותם למחרת במחיר יותר גבוה לא שילם עליהם ולא קיבל עליהם כלום. רק מחירם המשיך לעלות לשיאים חדשים.
אך השגעון הגיע לסופו בחורף של 1637 כאשר "הסכות" על צבעונים מסוימים לא מצאו קונה באחד בפונדקי העיר הארלם. הידיעה המרעישה התפשטה לשאר הערים של הפרובנציות הפלמיות ומחירם של הצבעונים מסוג ב' נמחק כלא היה. "הבועה" התנפצה והותירה את המשקיעים ללא כלום. ארמון הקלפים שנבנה על מתן הלוואות קרס וכל השותפים פשטו רגל.
הפרופסור האמריקאי פיטר גארבר טוען שאין לקרוא לאירוע "בועה" וזאת בגלל כמה סיבות:
הצבעונים שבאמת נמכרו בשיאים כמו הצבעוני "סמפר אגוסטוס" היו מוצרים עם היצע נמוך במיוחד, מוצרים בשלהי דרכם בשוק ההולנדי. תמחור "הפירסינג" מקובל גם בימנו, מחירו של "צעצוע" אלקטרוני ירד בצורה משמעותית לאחר שחדר את השוק, עם זאת אין לקרוא לקונים פלאפון משודרג משוגעים.
עוד טוען גארבר שהסחר השתולל לרוב בשוליים של החברה ההולנדית. נכון שמחירם של "הצבעונים" זנק לשיאים חדשים בכל ערב מסחר, אך הסיכון היה ידוע לשותפים שסחרו בהימור. כל משמשחק לוטו יוצא מההנחה שהוא יפסיד, למרות זאת תעשיית ההימורים הזאת מגלגלת מיליונים (אם לא יותר), ואין זה משפיע על המצב הכלכלי של המדינה. לפי גארבר יכול להיות שהמסחר המשתולל בשל הדבר. חסרי תקווה לחיות שיחקו ההולנדים משחק שתייה בו הם קנו ומחרו צבעונים בהגזמה.
