שחמט בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השחמט בישראל בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] לפני קום המדינה
פעילות שחמט בארץ התקיימה עוד לפני הקמת המדינה. בימי המנדט הבריטי פעל ארגון שאיגד את מועדוני השחמט בארץ: האגודה השחמטית הארץ ישראלית. בין השנים 1936 ל־1945 נערכו חמש תחרויות אלוף ארץ ישראל בשחמט:
| אליפויות ארץ ישראל | |||
|---|---|---|---|
| שנה | מקום | מנצח | |
| 1 | 1936 | תל אביב | משה צ'רניאק |
| 2 | 1937 | ירושלים | יוסף פורת |
| 3 | 1938 | תל אביב | משה צ'רניאק |
| 4 | 1940 | תל אביב | יוסף פורת |
| 5 | 1945 | תל אביב | יצחק אלוני |
במהלך שנות השלושים השתתפה פעמיים באולימפיאדות השחמט נבחרת ארץ ישראל: פעם אחת ב־1935 בה נבחרת ארץ ישראל הגיעה למקום ה־15 כשההרכב שלה היה: יוסף פורת, דוד אנוך, יוסף דובקין, ויקטור וינץ ומשה צ'רניאק. פעם נוספת הייתה ב־1939 בה הנבחרת הגיעה למקום ה־9 עם 26 נקודות כשהרכב הנבחרת היה: משה צ'רניאק, יוסף פורת, ויקטור וינץ, זלמן קלינשטיין ומאיר ראוך.
[עריכה] לאחר קום המדינה
ב־1949 נוסד האיגוד הישראלי לשחמט, ממשיך דרכה של האגודה השחמטית הארץ ישראלית. בעת הקמתו של האיגוד נכללו בו כ־20 מועדוני שחמט.
החל מ־1951 נערכת אליפות ישראל מדי שנתיים. אליפות השחמט הראשונה של מדינת ישראל אורגנה על ידי האיגוד ונערכה בתל אביב. טקס הסיום וחלוקת הפרסים של האליפות נערך במעמדו של ראש הממשלה דוד בן גוריון. בניגוד לאליפויות של ארץ ישראל לפני קום המדינה נערכו באליפות זו שלבים מוקדמים. ב־1951 נערכה גם אליפות הארץ הראשונה לנוער בתל אביב.
באולימפיאדת השחמט העשירית שנערכה בהלסינקי ב־1952 השתתפה נבחרת ישראל (שכללה את צ'רניאק, ד"ר אורן, פורת, אלוני ומנדלבאום) והגיעה למקום ה־11. באולימפיאדה הבאה אחריה שנערכה באמסטרדם ב־1954 הגיעה ישראל למקום ה־7 עם 22 נקודות (הרכב הנבחרת היה: פורת, צ'רניאק, דר אורן, אלוני וקניאז'ר). באולימפיאדה זו הצליחה ישראל לסיים בתיקו 2:2 עם אלופת העולם - ברית המועצות. בעקבות הישג זה של הנבחרת החלה תמיכה ממלכית בענף השחמט.
ב־1958 אורגנה במסגרת חגיגות העשור למדינה תחרות השחמט הבינלאומית הראשונה, אשר נערכה מיד לאחר שהקבוצה האולימפית של ישראל שבה מאולימפיאדת השחמט ה־13 שנערכה במינכן. חלק מהמשחקים בתחרות זו התקיימו בחיפה וחלקם בתל אביב. בתחרות זו נטלו חלק 14 שחמטאים, מהם 7 מחו"ל, כולל רבי האמנים שמואל רשבסקי האמריקני ולסלו סאבו ההונגרי.
השחמטאים המובילים בשנותיה הראשונות של המדינה היו ד"ר מנחם אורן, משה צ'רניאק, יוסף פורת ויצחק אלוני.
ב־1959 אורגנה אליפות הארץ הראשונה לנשים. החל מאותה שנה השתתפה ישראל גם באולימפיאדת הסטודנטים באופן כמעט קבוע. ב־1965 הגיעה הנבחרת למקום השני באולימפיאדה זו, נקודה אחת אחרי נבחרת ברית המועצות.
ב־1967 ניצח שמעון כגן באליפות הארץ ה־14 שהתקיימה בתל אביב. הייתה זו הפעם הראשונה בה זכה באליפות הארץ שחמטאי מהדור החדש. כגן הצליח לשמור על תוארו גם באליפות ה־15 שהתקיימה ב-1969.
במהלך שנות השישים אורגנו מספר תחרויות שחמט בינלאומית בארץ. ב־1961 נערכה תחרות בינלאומית בנתניה במסגרת הכינוס ה־7 של הפועל. ב־1964 אורגנה תחרות בינלאומית במסגרת שח קייט נתניה על ידי האיגוד הישראלי לשחמט. בנובמבר אותה שנה נערכה האולימפיאדה ה־16 בתל אביב. לאחר גמר האולימפיאדה נערכה בדצמבר תחרות בינלאומית בירושלים על ידי המועדון הירושלמי לשחמט על שם עקיבא רובינשטיין. ב־1965 נערכה תחרות בינלאומית נוספת במסגרת שח קייט נתניה. תחרות בינלאומית נוספת אורגנה במאי 1966 במלון דבורה בתל אביב על ידי האיגוד. בתחרות זו שנערכה במסגרת הכינוס ה־8 של הפועל השתתפו 4 רבי אמנים ו־4 אמנים בינלאומיים. ב־1967 תוכננה תחרות בינלאומית נוספת בארץ, אך זו בוטלה מחמת מחסור בתקציב ומחמת מלחמת ששת הימים. באותה שנה נערכה בירושלים אליפות העולם ה-9 לנוער. בתקופה זו התקיימו תחרויות בינלאומיות במסגרת שח קייט נתניה כמעט מדי שנה ובהן השתתפו כמה מן השחמטאים החזקים בעולם (ביניהם בובי פישר, שמואל רשבסקי, ברונו פרמה, לובומיר קאבאלק, דניאל אברהם ינובסקי, יאן טימן).
ב־1970 נערכה אולימפיאדת הסטודנטים העולמית בחיפה.
ב-1971 ניצח באליפות ישראל עוזי גלר מקבוץ גבעת חיים ובמקום השני התחלקו ארבעה : שמואל פרידמן, שמעון כגן, אבנר מרט ואברהם קלדור.
ב־1976 נערכה בחיפה אולימפיאדת השחמט ה-22. אולימפיאדה זו נערכה בארץ חרף התנגדותן של מדינות רבות ובשל כך נעדרו מדינות רבות מהגוש המזרחי ומדינות ערב. העדרותן של מדינות אלו סייעה לזכייתה בזהב של נבחרת ישראל באולימפיאדת הנשים. באותה שנה זכתה ישראל להישג חשוב נוסף, כאשר ניר גרינברג היה לאלוף העולם עד גיל 17, בהקדימו, בין השאר, את גארי קספרוב בן ה-13.
במהלך העלייה הרוסית של שנות השבעים עלו לישראל שחמטאים רבים מברית המועצות ביניהם מספר רבי אמנים ואמנים אשר חיזקו את ישראל, בין הבולטים שבהם נמנים ולדימיר ליברזון, רומן ג'ינג'יחשווילי ואלה קושניר. נוסף אליהם עלו גם מספר מאמני שחמט, בהם אליהו לבנט שאימן את קבוצת השחמט של באר שבע והקים בה פעילות ענפה, דבר שהוביל את באר שבע לצמרת הארצית. עם זאת, במהלך שנות השמונים ירדו מספר שחמטאים חזקים מהארץ וכתוצאה מכך התדרדרה ישראל בהישגיה באולימפיאדות וירדה לעשיריה השנייה. מצבה של נבחרת הנשים היה עגום עוד יותר כאשר ב־1982 אף התדרדרה למקום ה־30.
ב־1980 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט.
ב־1985 נערכה בפתח תקווה אליפות העולם עד גיל 16. היה זה האירוע הבינלאומי היחיד שארגן האיגוד הישראלי לשחמט בשנות השמונים. עם זאת, כמה מועדונים ערכו תחרויות בינלאומיות באופן קבוע, אך לארץ לא הגיעו בדרך כלל שחקנים מהצמרת העולמית (למעט ויקטור קורצ'נוי, ידידו של אליהו לבנט). בשנה זו זכה עופר קומאי באליפות העולם לפתרון בעיות שחמט.
ב־1986 נערכה האולימפיאדה ה-27 בדובאי. בשל סיבות פוליטיות נמנעה השתתפותה של ישראל באולימפיאדה. כמה מדינות ממערב אירופה, ביניהן שבדיה, נורבגיה, דנמרק והולנד לא השתתפו גם כן כאות הזדהות עם ישראל. כתגובה על כך שישראל לא יכלה להשתתף באולימפיאדה זו אורגנה בירושלים תחרות בינלאומית חזקה שלא הוכרה על ידי הנהלת האיגוד. דבר זה עורר מחלוקות וויכוחים.
ב־1989 נערכה בחיפה אליפות אירופה לאומות בה זכתה ברית המועצות.
עם העלייה מחבר העמים בשנות התשעים הגיעו לארץ שחקני שחמט חזקים רבים, ביניהם: לב פסחיס, ליאוניד יודסין, איליה סמירין, בוריס אלתרמן ואלכסנדר חוזמן. יחד עמם הגיעו לארץ גם מאמני שחמט שפעלו בין היתר באימון הנוער, דבר שעתיד לסייע להשגתם של הישגים חשובים בהמשך. ב־1992 זכה באליפות העולם עד גיל 16 רונן הר צבי, ב־1994 זכה אליק גרשון באליפות העולם עד גיל 14. ב־1995 נערכה בחולון אליפות אירופה עד גיל 20, בה זכו נציגי ישראל אמיל סוטובסקי וערן ליס בכסף ובארד תוך שוויון נקודות עם המנצח. ב־1996 זכתה ישראל בשלוש אליפויות עולם לגילאים שונים. בשנה זו זכתה ישראל גם באליפות אירופה לבתי ספר תיכוניים שנערכה בתורכיה. באותה שנה זכה נועם אלקס באליפות העולם לפתרון בעיות. ב־1999 זכה עופר קומאי פעם נוספת באליפות העולם לפתרון בעיות. ב־2004 זכה מקסים רודשטיין באליפות העולם לנוער עד גיל 16.
ב־1996 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. ישראל חזרה על הישג זה ב־1997, ב־1998, ב־2001 ופעם נוספת ב־2004. ב־2002 זכתה תוכנת דיפ ג'וניור הישראלית שפותחה על ידי שי בושינסקי ואמיר באן באליפות העולם לתוכנת מחשב. הישג זה חזר על עצמו באליפות העולם לתוכנות מחשב ב־2004 שנערכה באוניברסיטת בר אילן ופעם נוספת ב־2006 באליפות העולם שהתקיימה בטורינו שבאיטליה.
באחד מהישגיה הגדולים זכתה נבחרת השחמט הישראלית במקום השני באליפות אירופה באוקטובר שנת 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה. נבחרת ישראל הגיעה למקום השני באליפות אירופה פעם נוספת ב־2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד).
בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר 2005 נערך בישראל גמר הגביע העולמי בשחמט לנבחרות, "מונדיאל השחמט". את התחרות אירחה העיר באר שבע.
[עריכה] אלופי ישראל
| אלופי ישראל | אלופות ישראל לנשים | אלופי ישראל לנוער |
|
|
|
[עריכה] ספרות שחמט
בעיתונים הגדולים בישראל יש מדורי שחמט קבועים ובמהלך השנים הוצאו ספרים וכתבי עת רבים העוסקים בשחמט.
במהלך השנים שלפני קום המדינה נעשו מספר ניסיונות שונים ליצירתו של כתב עת בנושא השחמט. כתבי עת אלו הופיעו בדרך כלל רק פעמים אחדות. ירחון בשם "השחמט" הופיע בשנים 1923-1924 בירושלים בעריכתו של ד"ר א. ל. מוהילבר והוציא לאור 4 חוברות. ניסיון נוסף ליצירת כתב עת בנושא שחמט היה "השחמט" - ירחון שיצא ב־1932 ושנערך על ידי מנדל מרמורוש. כתב עת זה יצא רק פעם אחת וכלל 20 עמודים. ב־1936 יצא כתב העת "שחמט" בעריכת משה צ'רניאק שבמסגרתו יצאו לאור 2 חוברות. ב־1946 יצא כתב העת "שחמט" שנערך על ידי שאול הון. בכתב עת זה הונהג לראשונה רישום מסעים עברי, אולם גם כתב עת זה לא החזיק מעמד זמן רב והוציא רק 3 חוברות.
בשנת 1956 נוסד כתב העת הראשון לשחמט במדינת ישראל, "64 משבצות" על ידי משה צ'רניאק שיצא עד 1958. כתב עת זה לא יצא במועדים קבועים.
ב־1962 נוסד כתב העת הרשמי של האיגוד הישראלי לשחמט "שחמט". בתחילה לא עלתה תפוצתו של העיתון על 200, אולם בהמשך עלתה תפוצתו והגיעה לאלפים. ב־2006 הפך כתב העת הרשמי להיות גליון חודשי מקוון בשם "שחמט בישראל". במהלך השנים קמו מספר עיתוני שחמט נוספים אך לא החזיקו מעמד זמן רב.
