שטריימל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יהודי-חרדי חובש שטריימל.

שטריימל הוא מצנפת פרווה שיהודים חרדים חסידיים יוצאי מזרח אירופה לאחר הנישואין נוהגים לחבוש בשבתות ובחגי ומועדי ישראל. המנהג הוא גם נחלתם של קבוצה קטנה מיוצאי ליטא בירושלים (ה"פרושים") ושל חסידי חב"ד מעל שלשה דורות בירושלים.

השטריימל עשוי ברובו מפרוות מין של שועל קטן. בכדי לאסוף מספיק פרווה בשביל ליצור שטריימל יחיד ניצודים כשלושים שועלים. זו אחת הסיבות ליצירת שטריימל העשוי מבד מלאכותי, חיקוי לפרוות השועל, אולם הוא אינו נפוץ. בשל העובדה שהשטריימל עשוי מפרווה איכותית, הוא יקר מאוד, ומחירו יכול להגיע עד אלפי דולרים.

השטריימל עשוי מעור ובמרכזו קטיפה. העשירים והמכובדים היו נוהגים להקיף את המגבעת שלהם בפרווה של צובל, כאות לייחוסם וכך התקבל השטריימל כלבוש חג גם אצל יהודים פשוטים. היום מהווה השטריימל סמל להשתייכות לזרם האורתודוכסי חרדי, אם כי החרדים הליטאים (למעט הקבוצה הירשולמית שצויינה לעיל) והספרדים אינם חובשים אותו.

בדרך כלל נהוג כי רק גברים נשואים חובשים שטריימל, אותו מעניקה משפחת הכלה לחתן לכבוד החתונה. עם זאת, חסידים ירושלמים מישיבות תולדות-אהרון, תולדות-אברהם-יצחק ושומרי-אמונים נוהגים לחבוש שטריימל כבר מגיל הבר מצווה.

בחסידויות פולין (גור, אשלג, סטריקוב ואלכסנדר) נהוג לחבוש שטריימל גבוה במיוחד, הקרוי ספודיק.

במזג אוויר גשום נהוג לעטוף את השטריימל בשקית ניילון, כדי להגן עליו, בעודו מונח על הראש.

הסופר ש"י עגנון העלה סברה שמקורו של השטריימל בגזרה של מלך פולין לפיה יהודי יהיה חייב לקשור לכובעו בשבתות וחגים זנב של חיה טמאה. השתדלנים היהודים הצליחו לדחות גזרה זו לאחר גיל הנישואין והתחכמו לה על־ידי כריכת הזנב מסביב לכובע.