שמאליות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
![]() |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
אנשים שמאליים או איטרים הם אנשים שמיומנים בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית (לא בהכרח ישתמשו ברגלם השמאלית) וככל הנראה ישתמשו בידם השמאלית לפעולות כמו טיפול עצמי, בישול וכיוצא באלה. כתיבה אינה סימן טוב כל-כך לשמאליות כפי שהיא לעתים נראית לנו, וזאת מפני שאנשים רבים שכותבים בידם הימנית משתמשים ביד השמאלית לכל הפעולות האחרות שלהם.
כמו אצל בני האדם גם אצל בעלי-החיים התפלגות של השמאליים והימניים אינה בהכרח זהה, למשל כשבעים אחוז מהכלבים הם ימניים ולהבדיל החתולים נוטים לשמאליות. אצל השימפנזה, בעל החיים הקרוב ביותר לאדם מבחינה גנטית ההתפלגות בין הימניים והשמאליים כמעט זהה.
תוכן עניינים |
[עריכה] סטטיסטיקה של שמאליות
על פי הערכות 10-13% מהאוכלוסייה היא שמאלית. ישנם גם אנשים שיכולים להשתמש בשתי הידיים שלהם במידה שווה. תופעה זאת של מיומנות שווה בשתי הידיים היא נדירה.
גברים נוטים יותר לשמאליות מאשר נשים, מעריכים שאחוז הגברים השמאליים גבוה פי 1.5 ממספר הנשים השמאליות.
לפי מחקר, הסיכוי של אדם שנולד לשני הורים ימניים להיות שמאלי הוא 2%, הסיכוי של אדם שנולד להורה שמאלי והורה ימני להיות שמאלי הוא 17%, והסיכוי של אדם שנולד לשני הורים שמאליים להיות שמאלי הוא 46%.
אנשים שמאליים נתקלים במצבי אי נוחות בחברה כאשר רוב המכשירים, האמצעים והמקומות מיועדים לאנשים ימניים. לדוגמה: אמצעי כה פשוט - מספריים, כאשר הוא מוחזק ביד שמאל , אין ניתן לראות את קו הגזירה, ואף לא ניתן להחזיק את המספריים בנוחות. דוגמה נוספת - במדינות רבות מוט תיבת ההילוכים ניתן לשימוש רק ביד ימין.
לשמאליים מיוחסות תכונות כגון יצריתיות ודמיון מפותח.
[עריכה] גורמים לשמאליות
איש אינו יודע בוודאות מה הסיבה לדומיננטיות של הימניים אך כמה תאוריות הוצעו:
[עריכה] תאוריות התפתחויות
[עריכה] הלוחם והמגן
התאוריה מנסה להסביר את השמאליות על ידי המיקום המגן של הצייד ושל הלב שלו. בפשטות הלב של האדם נוטה לצד שמאל של הגוף, לוחם שמחזיק את המגן בידו השמאלית יגן על עצמו בצורה טובה יותר מאשר לוחם המחזיק את המגן בידו הימנית. לכן תמותה יותר גדולה של שמאליים יכולה להסביר את הדומננטיות של הימניים כיום.
התנגדות לתאוריה: הלב נמצא די קרוב לאמצע הגוף, בנוסף ישנם ציורי מערות המעידים על כך שהימנים היו הדומיננטים עוד לפני שהאדם השתמש במגנים.
[עריכה] חלוקה של הימוספירת המוח
התאוריה המקובלת ביותר. מדברת על כך שהמוח מחולק לשני חצאים. החצי השמאלי הוא זה השולט בדיבור, ולכן יהיה הגיוני שהחלק הימני יהיה אחראי לפעולות מוטוריות.
התנגדות לתאוריה: התאוריה רק מחליפה את השאלה ל"מדוע אצל רוב האוכלוסייה הדיבור נשלט בצד שמאל?" וגם במציאות אין התאמה בין חצאי המוחות השונים אצל השמאליים והימניים.
[עריכה] תאוריות סביבתיות
[עריכה] מתח לידה
תאוריה שנויה במחלוקת. טוענת שלידות קשות ומסובכות נפוצים יותר אצל תינוקות שנולדו שמאליים. שמאליים רבים יותר גם סובלים מאוטיזם ושיתוק מוחין.
התנגדות לתאוריה: היא לא עולה בקנה אחד עם העובדות הסטטיסטיות.
[עריכה] לחץ סביבתי
הורים רבים דוחפים את הילדים שלהם ומחנכים אותם להיות ימניים, לכן הדור הבא יהיה יותר "ימני" וכך גם הדור שאחריו וכו'.
התנגדות לתאוריה: התאוריה לא מסבירה מדוע נוצר לחץ כזה, בנוסף היינו מצפים שבקהילות מבודדות כלשהן לא תהיה דומיננטיות לימניים.
[עריכה] תאוריית התינוק
ישנה סברה האומרת שמכיוון שהאם רוצה שתינוקה יהיה קרוב לליבה, ובכך יהיה לו רצף עם היותו עובר אשר שמע כל הזמן את פעימות ליבו, האם מחזיקה את התינוק ביד שמאל וביד ימין היא נשארת פנויה לשאר מטלות היום-יום. התומכים בטענה זאת, מוסיפים ואומרים שעקב כך ישנן יותר נשים ימניות מאשר גברים.
[עריכה] סטיגמה ודיכוי שמאליות
בשפות אירפאיות רבות ביניהן האנגלית משמעות המילה "ימין" (right) היא גם "נכון" או "צודק". האסקימואים האמינו שהשמאליים הם מכשפים. גבר יפני יכול להתגרש מאישתו אם הוא גילה שהיא שמאלית. עד לא מזמן טיוואן עודדה אנשים שמאליים להפוך להיות ימניים (או לפחות לכתוב ביד ימין).
ישנה טענה שבשפות הנכתבות משמאל לימין יותר קל לימניים, ובשפות הנכתבות מימין לשמאל כמו עברית וערבית דווקא יותר קל לשמאליים. בסיס הטענה בתקופה שבה לדיו לקח זמן להתייבש ובכתיבה מימין לשמאל ביד ימין הייתה נטייה ליד הכותבת למרוח את הדיו הלח, ולהיפך ביד שמאל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בלדד השוחי, למה יד אחת יותר חזקה מהשנייה?, באתר נענע
- בלדד השוחי, אז למה דווקא יד ימין?, באתר נענע
- שמאליות, באנציקלופדיה של מקראגשר