שמאל ישראלי חדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שמאל ישראלי חדש (שי"ח) היא תנועת מחאה שנוסדה ב -1968 על ידי קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, רובם יוצאי השומר הצעיר, וקבוצת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית - רובם יוצאי תנועת ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי.

תוכן עניינים

1 הרקע
2 אידאולוגיה
3 פעילות
4 מבנה ארגוני
5 התפרקות התנועה

[עריכה] הרקע

הרקע להקמתה של קבוצת שי"ח היה מרד הסטודנטים ששטף את אירופה, תוך דרישה ליותר חופש וזכויות - וכן את ארצות הברית בהתנגדות למלחמת ויטנאם ובמלחמה על חופש הדיבור. סערה זו שלחה משב רוח גם לישראל שלאחר מלחמת ששת הימים. לאחר כיבוש יהודה ושומרון, רצועת עזה, סיני והגולן - ועם שוך האופוריה הראשונה - צעירים רבים, בעלי השקפה שמאלית, ראו בכיבוש מתמשך סכנות מוסריות רבות, בעיקר עבור העם הכובש. רבים מהם הושפעו מנאומיו והרצאותיו החריפים של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' נגד הכיבוש, בהם ציין את אי המוסריות שבו והדגשת סכנותיו עבור החברה הישראלית.

[עריכה] אידאולוגיה

שתי הקבוצות המייסדות של שי"ח היו שונות ברקען ובהשקפותיהן הפוליטיות הבסיסיות. בו בזמן שהקבוצה התל אביבית הגדירה את עצמה כציונית, הקבוצה הירושלמית נקטה עמדות א-ציוניות, לעתים אפילו אנטי-ציוניות. הצטרפות קבוצה קטנה של חברים מבוגרים יותר, בגילאי 40-50, חברים לשעבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), חיזקה את המגמות הלא ציוניות בקבוצה. יחד עם זאת ההתנגדות לכיבוש, רעיונות של חופש ודמוקרטיה ישירה - כפי שהיה מקובל באותם הימים בתנועות הסטודנטים באירופה - וכן תפיסות של שמאל חברתי וכלכלי, היוו דבק מספיק חזק, על מנת להביא לפעילות משותפת של שתי הקבוצות במשך כ-5 שנים.

[עריכה] פעילות

שתי הקבוצות שתפו פעולה במבצעי מחאה, אולם לכל אחת מהן הייתה גם פעילות נפרדת. פעולות המחאה הבולטות ביותר היו: הפגנה סוערת ליד ביתה של גולדה מאיר, ראש הממשלה באותם הימים, נגד הקמת קרית ארבע ליד חברון. הפגנה משותפת בירושלים עם "הפנתרים השחורים" שאף הם הופיעו בזירה הפוליטית באותם הימים. הפגנה נגד השמדת שדות תבואה של הכפר הפלסטיני "עקרבה", ליד שכם, על ידי צה"ל. הפגנה נגד התנחלות "גוש אמונים" בסבסטיה. הפגנה בתל אביב נגד דיכוי "האביב של פראג" על ידי הצבא הסובייטי. בנוסף לפעולות מחאה רבות, התקיימו מפגשים שבועיים של כל קבוצה בפני עצמה, בה נדונו נושאים רעיוניים ופוליטיים כלליים ואקטואליים. פעם בשנה התקיים כנס כללי של כל התנועה. פעם בחודש יצא בטאון "שי"ח" שהיה מוקדש אף הוא לדיונים וויכוחים אידאולוגיים.

[עריכה] מבנה ארגוני

התנועה באופן עקרוני לא הקימה מוסדות. כל ההחלטות התקבלו ברוב קולות, על ידי כלל הנוכחים באספה השבועית או בכנס השנתי. פעולות אורגנו על ידי מתנדבים, הוצאות כספיות כוסו מכיסי הנוכחים באסיפות. באופן רשמי, אפילו רשימה מסודרת של חברים לא היתה. יחד עם זאת לכל פעולת מחאה אפשר היה להזעיק באתרעה של 24 שעות 100 - 150 משתתפים. כלל חברי התנועה הגיע ככל הנראה לסביבות 400. אישים בולטים: רן כהן, דני פתר, ראובן קמינר, יוסי אמיתי, ניבה לניר, בנימין כהן, צביקה דויטש.

[עריכה] התפרקות התנועה

התנועה התפרקה סביב אמצע 1973. נושא המחלוקת היה, האם להשתתף בבחירות לכנסת שהתקיימו באותה שנה, או להמשיך לפעול כתנועה חוץ - פרלמנטארית בלבד. רוב הקבוצה התל אביבית תמכה בהליכה לבחירות תוך הקמת רשימה עם קבוצות שמאל קטנות נוספות וכן עם שרידי המפלגה הקומוניסטית הישראלית, בה בשעה רוב חברי הקבוצה הירושלמית דגלו בהמשך אופיו החוץ-פרלמנטארי, מחאתי של התנועה. בסופו של דבר "שי"ח תל אביב", וקבוצת סטודנטים ומרצים מן האוניברסיטה שהקימו מסגרת משותפת תחת השם "תכלת - אדום", רצו לבחירות ברשימה משותפת עם מק"י(הפלג הציוני של המפלגה הקומוניסטית הישראלית ), תחת השם "מוקד" והכניסה נציג אחד לכנסת - מאיר פעיל.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A9/%D7%9E/%D7%90/%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%93%D7%A9.html

קטגוריות: מפלגות בישראל | ארגונים בישראל