שמואל גונן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שמואל גונן (גורודיש)

שמואל גונן (במקור גורודיש) (1930 - 30 בספטמבר 1991) היה אלוף פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים. נודע כמפקד קפדן ונוקשה.

גונן נולד בליטא ועלה לארץ ישראל בגיל 3.

תוכן עניינים

1 עד מלחמת ששת הימים
2 לאחר מלחמת ששת הימים
3 מלחמת יום הכיפורים ואחריה
4 ראו גם
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] עד מלחמת ששת הימים

גונן לחם בשורות ההגנה מגיל 14 והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות על ירושלים, שם נפצע 5 פעמים.

התקדם בשורות צה"ל, בחיל השריון. פיקד על פלוגת טנקים במבצע קדש וזכה בעיטור העוז על לחימתו. גונן הופקד על קליטת טנקי הצנטוריון בצה"ל ופיקד על הגדוד הראשון של טנקים אלו.

בשנת 1966 מונה גונן למפקד חטיבה 7 ופיקד עליה במלחמת ששת הימים בפיתחת רפיח. גונן הוביל את כל אוגדתו עד לתעלת סואץ.

בתום הקרבות במלחמת ששת הימים התפרסם בזכות נאומו שכונה "אחי גיבורי התהילה", אותו נשא במסדר חטיבתי, ממנו זכור המשפט "אל המוות הישרנו מבט והוא השפיל את עיניו."

[עריכה] לאחר מלחמת ששת הימים

גונן פיקד על הכוח המשורין בפעולת כראמה הכושלת (מרץ 1968), בסיומה נותרו כלי רק"מ של צה"ל בידי האויב.

במאי 1972 מונה לתפקיד ראש מה"ד וב־15 ביולי 1973 התחלף בתפקידים עם אריאל שרון ונתמנה לאלוף פיקוד הדרום.

[עריכה] מלחמת יום הכיפורים ואחריה

בעקבות תפקודו הכושל של גונן בימי הלחימה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים מונה חיים בר לב למפקד חזית הדרום ב-10 באוקטובר 1973. ב־22 בנובמבר 1973 הועבר גונן לתפקיד מפקד מרחב שלמה.

על האלוף גונן אמרה "ועדת אגרנט": "לא עמד כראוי במילוי תפקידו והוא נושא בחלק ניכר של האחריות למצב המסוכן שבו נתפסו כוחותינו". בעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט הושעה גונן מתפקידו, אך ההשעיה בוטלה עם פרסום הדו"ח הסופי וגונן מונה לתפקיד במטכ"ל. עם זאת, בעיני הציבור והתקשורת הוא היה אחראי לרבים ממחדלי המלחמה ולכן פרש בשנת 1974 מצה"ל בתחושה קשה ופנה לעסקים שונים במדינות אפריקה, מהן לא שב לישראל עד מותו.

הלל מיטלפונקט כתב מחזה בשם "גורודיש", המספר את סיפורו הטראגי של שמואל גונן, שהוצג בתיאטרון הקאמרי.